הישראלים משלמים יותר: שיטות ההתייקרות הנסתרות בסופרמרקטים

סופרמרקטים ויצרנים נוקטים בשיטות שיווק עקיפות כדי להגדיל את סכום הקנייה הממוצע של הלקוחות, מבלי להעלות מחירים באופן ישיר. שיטות אלו, שחלקן חוקיות לחלוטין, מנצלות מאפיינים של תפיסה אנושית וגורמות לצרכן הישראלי לשלם סכומים נוספים על סל הקניות השבועי.

אחת השיטות הנפוצות היא "שרינקפלציה", בה היצרן מקטין את נפח או משקל המוצר תוך שמירה על מחיר האריזה. מחקר מ-2025 מצא כי הקטנת אריזות נפוצה פי חמישה מהגדלתן, וכי מחיר היחידה של מוצרים כמו נייר טואלט וקפה עלה ב-12% עד 32% לאחר הקטנת האריזה.

שיטה נוספת היא מניפולציה של מבצעים, כאשר הנחה מחושבת על מחיר שהועלה באופן מלאכותי לפני תחילת המבצע. גם מבצעי "קנה 2 קבל 1" עלולים להוביל לרכישת כמויות גדולות מהנדרש או להכיל תנאים נסתרים.

רשתות שיווק משפיעות על הרגלי הקנייה גם באמצעות תכנון פיזי של החנויות. מוצרים חיוניים כמו לחם וחלב ממוקמים בפינות מרוחקות כדי שהלקוחות יעברו ליד מוצרים רווחיים יותר. מוצרים בעלי רווחיות גבוהה מוצבים בגובה העיניים, ומוצרים הנרכשים באופן אימפולסיבי מונחים ליד הקופות. בחנויות מקוונות, אפקט זה מוגבר באמצעות טיימרים ודמי שירות.

מחקר מ-2026 שבחן את תוכנית "סל ישראל" של רשת Carrefour מצא כי למרות הורדת מחירים ב-100 מוצרים מפורסמים, מחירי מוצרים אחרים ב-46 קטגוריות עלו, ובחלקם אף ב-14% בחנות המקוונת.

מחקר מבנק ישראל מ-2025 העלה כי מחירי מוצרים משתנים בממוצע אחת לתשעה חודשים, מה שמקשה על הצרכנים לזכור מחירים מדויקים. קמעונאים משתמשים גם ב"אפקט עוגן" ובמחירים המסתיימים ב-9.90 שקלים ליצירת תחושת עסקה משתלמת.

הרשות להגנת הצרכן ממליצה לצרכנים להשוות מחירים לפי משקל או נפח, לבדוק מותגים פרטיים ולהשתמש בשירותי השוואת מחירים מקוונים.