ליברמן: ממשלת מיעוט תחזיר את נתניהו לשלטון תוך חצי שנה עם 70 מנדטים

מגעים קואליציוניים החלו רשמית ביום ראשון, 8 בנובמבר, לאחר שנשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל על מנהיג מפלגת "שינוי", גדי איזנקוט, את המנדט להרכבת הממשלה. איזנקוט נפגש ראשון עם מנהיג מפלגת "יחד", נפתלי בנט, וביום שני, 9 בנובמבר, צפוי להיפגש עם יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן. עמדתו של ליברמן מהווה מכשול מרכזי בדרך להקמת ממשלה של 48 חברי כנסת, שכן הוא מתנגד להשתתפות בממשלת מיעוט התלויה בקולות מפלגות ערביות. ליברמן הצהיר כי יצביע נגד קבינט כזה, מה שעלול למנוע ממנו רוב בכנסת. במקום זאת, הוא מציע להקים קואליציה של 61 חברי כנסת שתכלול את המפלגות החרדיות.

עמדה זו עוררה חוסר אמון בקרב חלק משותפיו של איזנקוט לגוש השינוי. גורמים בכירים בגוש הביעו חשד שליברמן מתכנן את השלב הבא במאבק על השלטון: אם איזנקוט וראש הממשלה בנימין נתניהו ייכשלו בהרכבת ממשלה, והמנדט יעבור לכנסת, ליברמן מתכנן להשיג חתימות של 61 חברי כנסת, לטענתם, ולהתמודד בעצמו על ראשות הממשלה, תוך הסתמכות על המפלגות החרדיות.

גורם המקורב לגוש השינוי הביע תמיהה על התנהלותו של ליברמן, שלדבריו היה תמיד התומך הנלהב ביותר בהחלפת נתניהו, וכעת הוא עלול לסכל את האפשרות הזו. הכוונה, לפי אותו גורם, היא להקים ממשלה שתחליף את נתניהו, ולאחר מכן להרחיב את הקואליציה לרוב יציב. ליברמן, בשיחה עם "וואלה", דחה טענות אלו. לדידו, ממשלת מיעוט תהווה "מתנה" לנתניהו, שכן היא תתפרק במהירות ותאפשר לו לחזור לשלטון תוך חצי שנה עם תמיכה של 70 חברי כנסת. הוא הזכיר כי הממשלה הקודמת החזיקה מעמד מעט יותר משנה, וממשלה התלויה בקולות ערביים תחזיק מעמד פחות מכך.

במקביל, ליברמן ניסה להסביר את נכונותו להתפשר עם החרדים. בפרסום מ-6 בנובמבר 2026, הוא הסיר למעשה את האיסור על שיתוף פעולה עם מפלגותיהם והתיר פשרות כואבות, כולל בנושא חוק הגיוס, למען קואליציה רחבה. לאחר ביקורת חריפה, הוא הבהיר כי אינו מתכוון לוותר על חוק הגיוס, נושא מרכזי בקמפיין הבחירות שלו. הוא הדגיש כי נכונות לפשרה אינה ויתור על ערכים ועקרונות, וכי התנאי המקדים לכל חוק גיוס הוא יכולתו לעמוד במבחן בג"ץ. ליברמן כינה את הדיווחים בתקשורת בנושא "קמפיין מאורגן" שמטרתו לפגוע בו ולהכין את הקרקע לממשלת מיעוט, וזיהה בהם אף "נימות גזעניות". הוא האשים את מתנגדיו בשיתוף פעולה עם רע"מ והרשימה המשותפת, וטען כי חלק מחבריהם הביעו סולידריות עם חמאס והאשימו את ישראל ברצח עם.

ליברמן חזר והדגיש כי לא יתמוך בממשלה כזו, שכן היא מהווה סכנה ביטחונית ודרך חזרה לנתניהו. לדבריו, כדי למנוע בחירות נוספות ולסיים את "עידן נתניהו", יש לקבל החלטות קשות ולחפש פשרות היכן שניתן. הוא דחה גם את החשדות כי הוא מפריע לאיזנקוט מתוך שאיפותיו האישיות לראשות הממשלה, וכינה זאת "אפשרות" ולא "מטרה כפייתית". הוא ציין כי מאז 2019 הוא מקבל הצעות רבות מהצד השני, אך אינו עוסק בתמרונים פוליטיים.

נושא נוסף שעלה במחלוקת הוא ביטול חוקי הרפורמה המשפטית, שבלוק איזנקוט מתכוון לקדם גם אם המגעים הקואליציוניים ייכשלו. מנהיג "הדמוקרטים", יאיר גולן, אמר כי אם ליברמן מתנגד לביטול החוקים הללו ומתכנן קואליציה עם החרדים ללא גיוסם, "אולי כדאי לו להקים ממשלה עם נתניהו".