מדד הביטחון הצרכני בישראל עלה, אך הציפיות לכלכלה ולרכישות גדולות נותרו נמוכות

מדד הביטחון הצרכני בישראל, הכולל את הערכות הציבור לגבי מצבו הכלכלי האישי, עלה לראשונה מזה זמן רב לרמה חיובית של 7 נקודות, לעומת 0.9 נקודות בתקופה קודמת. על אף האופטימיות הגוברת לגבי מצבם הפיננסי האישי, הישראלים עדיין נמנעים מהגדלת הוצאותיהם השוטפות, מה שעלול לעכב את התאוששות המסחר הקמעונאי והביקוש הצרכני הכולל.

נתונים אלו, שנאספו באוקטובר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מראים כי מדד הביטחון הצרכני הכללי עומד על 13- נקודות. הציפיות לגבי התפתחות הכלכלה הלאומית, אף שהשתפרו מ-26- ל-17- נקודות, עדיין נמוכות. באופן מדאיג, הציבור מעריך באופן השלילי ביותר את כדאיותן של רכישות גדולות, כאשר המדד בתחום זה צנח ל-31- נקודות, הנמוך ביותר מבין כל מרכיבי הסקר.

הסקר חשף פערים משמעותיים בתפיסות הכלכליות בין קבוצות דמוגרפיות שונות. בקרב מועסקים, מדד הביטחון הצרכני עמד על 11- נקודות, לעומת 16- נקודות בקרב בלתי מועסקים. בקרב האוכלוסייה היהודית המדד עמד על 9- נקודות, בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית הוא עמד על 27- נקודות.

בדירוג בינלאומי של 21 מדינות, ישראל ממוקמת במקום העשירי, מעל גרמניה (15-), הולנד (19-) וצרפת (22-), אך מתחת לצ'כיה (6-), ספרד (4.4-) וליטא (3.2-). למרות עלייה במדד היחסי ל-104 נקודות, המדד הבסיסי מצביע על חשדנות ציבורית מתמשכת.

בנוסף, נתונים ממכון "פוליטיקה יהודית" מצביעים על חוסר שביעות רצון של 62% מתוצאות הבחירות, כאשר רק קואליציית ימין-מרכז בראשות הליכוד, "יש עתיד", "יהדות התורה" ו"ישראל ביתנו" זוכה לתמיכה של 51% מהציבור. 73% מהיהודים הביעו חוסר שביעות רצון מהתוצאות, לעומת 75% מהערבים שהביעו שביעות רצון. תרחיש אלטרנטיבי פופולרי הוא ממשלת אופוזיציה ומפלגות ערביות, הנתמכת על ידי 36% מהנשאלים.