הישראלים חוששים להוציא כסף: מה קורה לכלכלה?

למרות שיפור מסוים בציפיות הפיננסיות, רוב המדדים הכלכליים בישראל נותרו שליליים באוקטובר. מדד אמון הצרכנים עמד על מינוס 13 נקודות, אך נרשם שיפור בחלק מהמרכיבים. הציפיות לשיפור במצב הפיננסי האישי של משקי הבית ב-12 החודשים הקרובים עלו לראשונה מזה זמן רב לאזור החיובי, עם 7 נקודות, לעומת 0.9 בספטמבר. עם זאת, הציפיות לכלכלה הלאומית נותרו שליליות, למרות שיפור ממינוס 26 למינוס 17 נקודות.

השיפור בציפיות האישיות אינו מתורגם עדיין לרצון לבצע רכישות גדולות. מדד זה, הכולל רכישת ריהוט ומוצרי חשמל, עומד על מינוס 31 נקודות, הנמוך ביותר מבין ארבעת המרכיבים. זהירות זו עלולה להשפיע על המסחר ועל ענפים התלויים בביקוש הצרכני.

הסקר, שנערך בקרב ישראלים מעל גיל 21, מצא פערים בין קבוצות שונות. בקרב עובדים המדד עמד על מינוס 11 נקודות, לעומת מינוס 16 בקרב לא עובדים. פער בולט נרשם בין האוכלוסייה היהודית (מינוס 9) לאוכלוסייה הערבית (מינוס 27). גם רמת ההשכלה משפיעה, כאשר בעלי תארים אקדמיים או בגרות קיבלו מינוס 11, לעומת מינוס 16 ללא תעודת בגרות.

בהשוואה בינלאומית, ישראל מדורגת במקום העשירי מתוך 21 מדינות במדד אמון הצרכנים של ה-OECD, עם מינוס 13 נקודות. היא ממוקמת טוב יותר מגרמניה (מינוס 15), פולין (מינוס 16) והולנד (מינוס 19), אך פחות טוב מליטא (מינוס 3.2) וספרד (מינוס 4.4).

מדד אמון הצרכנים היחסי עלה באוקטובר ל-104 נקודות, מעל רף הבסיס של 100, אך מדד זה משווה לתקופה היסטורית ואינו מעיד על שיפור כולל. התוצאות מצביעות על התאוששות הדרגתית באופטימיות הפיננסית ברמת משקי הבית, אך חוסר הוודאות לגבי הכלכלה והימנעות מרכישות גדולות מעידים על כך שאמון הצרכנים המלא טרם שב.