האם מפלגות ערביות יזכו לשותפות פוליטית אמיתית?

האפשרויות הפוליטיות החדשות בישראל מציבות את מפלגות ערביות, המחזיקות ב-19 מנדטים, בפני מבחן משמעותי. לאחר שהמליצו על גאדי אייזנקוט להרכבת הממשלה, נותר כעת לראות האם "מחנה השינוי" יקבל אותן כשותפות פוליטיות אמיתיות או יסתפק בתמיכתן הפרלמנטרית ללא הכרה בזכותן להשפיע. הדבר עולה ביתר שאת ביום השנה להירצחו של יצחק רבין, שהבין ב-1992 את חשיבות התמיכה החיצונית של המפלגות הערביות, גם ללא שיתופן בממשלה.

הבחירות האחרונות יצרו מציאות פוליטית חדשה, והמלצת כלל חברי הכנסת הערבים לאייזנקוט שיגרה מסר ברור: המפלגות הערביות מעוניינות לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות. כעת, על אייזנקוט להחליט האם יראה בכך פתח לשותפות אמיתית או רק כלי להרכבת ממשלה שתסיים את כהונתו של בנימין נתניהו.

ההיסטוריה מלמדת כי רבין הסתמך על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, שהיוותה רשת ביטחון לממשלתו. הוא הכיר בכוחן הפוליטי, למרות שלא שיתף אותן באופן רשמי. כיום, למרות שהייצוג הערבי גדול יותר, חלק ממנהיגי "מחנה השינוי" דוחים מראש כל אפשרות להסכמות עם המפלגות הערביות, גם מחוץ לקואליציה. הדבר מעלה תהיות לגבי כוונתם לשינוי פוליטי אמיתי, כאשר כוח פוליטי משמעותי מוצא עצמו מושעה.

הדואליות ניכרת גם בעמדתו של אביגדור ליברמן, המגלה גמישות כלפי החרדים אך מתנגד לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות. השאלה מדוע דיאלוג עם החרדים אפשרי, בעוד הדלת נסגרת בפני הערבים, נותרת פתוחה. גם נוכחותו של חמד עמאר, חבר כנסת ערבי, במפלגתו של ליברמן אינה מהווה הכרה במפלגות הערביות כמייצגות את ציבורן.

המלצת 67 חברי הכנסת לאייזנקוט אינה מבטיחה לו רוב להרכבת ממשלה, אך מטילה עליו אחריות פוליטית. המפלגות הערביות הביעו עמדתן, וכעת תורו להבהיר האם הוא רואה בהן שותפות פוליטיות או רק מקור להמלצות. האחריות מוטלת גם על המפלגות הערביות, שעליהן לעבור מ"מדיניות תגובה" ל"מדיניות יוזמה", ולגבש אסטרטגיית משא ומתן מאוחדת. זו צריכה לכלול דרישות ברורות לשוויון, תקציבים, מאבק בפשיעה, ביטחון אישי, תכנון ובנייה, וזכויות אזרחיות וקולקטיביות.

בסופו של דבר, סיום כהונתו של נתניהו אינו ערובה לשינוי פוליטי. המבחן האמיתי יהיה האם הממשלה הבאה תכיר באזרחים הערבים ובנציגיהם כשותפים לגיטימיים, או תמשיך להתייחס אליהם כאל כוח הדרוש ליצירת רוב בלבד. שותפות אמיתית נבנית על ייצוג, זכויות ואחריות הדדית, ולא ניתנת כמתנה.