הפסד הרפובליקנים בקונגרס: השלכות על ישראל והמלחמה באיראן

בעקבות הפסד הרפובליקנים בבחירות לקונגרס האמריקאי, ישראל עלולה להתמודד עם היחלשות התמיכה האמריקאית. ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע משנה את מאזן הכוחות בוושינגטון, כאשר הדמוקרטים שולטים בקונגרס וטראמפ שומר על סמכויותיו כנשיא. מצב זה יוצר מורכבויות דיפלומטיות עבור ישראל, המחייבות התחשבות בעמדת הרשות המחוקקת בנוסף לעמדת הנשיא.

אחת ההשלכות המיידיות היא הצהרתו של טראמפ על כווונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני השנתי לישראל בסך 3.8 מיליארד דולר בסוף 2026, למרות שההסכם הנוכחי תקף עד ספטמבר 2028. טראמפ נימק זאת בכך שישראל בעלת יכולות כלכליות מספיקות לרכישת נשק עצמאית, ואף טען שהיוזמה להפסקת הסיוע הגיעה מראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לא הציג מנגנון להפסקתו המוקדמת.

השינוי במאזן הפוליטי בקונגרס עשוי להוביל לבחינה מעמיקה יותר של שיתוף הפעולה האמריקאי-ישראלי. יושבי ראש ועדות חדשים יוכלו לקיים דיונים, לדרוש מסמכים ולבדוק עסקאות נשק. ביקורת על ישראל מתפשטת גם מחוץ למחנה השמאל הדמוקרטי, כפי שבא לידי ביטוי בהצבעות בסנאט בנוגע לעסקאות נשק. יותר ויותר קולות דורשים לקשור את הסיוע הביטחוני לתנאים פוליטיים ספציפיים, וכן נשמעות דרישות לסנקציות נגד ארגונים הקשורים להרחבת ההתנחלויות.

המלחמה המתמשכת נגד איראן מהווה גורם נוסף. על פי ניתוח של אנה ברסקי מ'מעריב', ההשלכות הכלכליות של המלחמה, כמו עליית מחירי הדלק, תרמו להפסד הרפובליקנים. טראמפ עצמו הודה שהמלחמה השפיעה על תוצאות הבחירות, אך לא חזר בו מהחלטתו. האפשרויות העומדות בפניו כוללות משא ומתן עם איראן או המשך הפעולה הצבאית. ניצחון הדמוקרטים בקונגרס לא מחייב את טראמפ לעצור את הלחימה, אך ההשלכות הכלכליות והמצב סביב מצרי הורמוז עשויים לדחוף אותו לחיפוש פשרה. עם זאת, האינטרסים של ארה"ב וישראל בנוגע לסיום המלחמה עשויים שלא להתיישב, מה שעלול ליצור חילוקי דעות בין בעלות הברית.

השינויים בוושינגטון מתרחשים במקביל לחיפושים של ישראל אחר נוסחה פוליטית להרכבת ממשלה. חילוקי דעות בין מפלגות פוטנציאליות בנוגע לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות, יחסים עם ארה"ב והפעולה נגד איראן מקשים על הקמת קואליציה. תוצאות הבחירות בארה"ב כבר משפיעות על הדיון הפוליטי הפנימי בישראל. יאיר לפיד, למשל, סבור שהנסיבות החדשות שוללות הקמת ממשלת אחדות בראשות נתניהו. עם זאת, גם ממשלה בראשות גדי איזנקוט תצטרך לתאם את מדיניותה עם וושינגטון ולהתחשב בעמדת הקונגרס החדש.

שנת 2028 תהווה מבחן נוסף ליחסים בין המדינות, עם הבחירות לנשיאות ארה"ב ותום הסכם הסיוע הביטחוני. ישראל תצטרך להיערך מראש למשא ומתן על עתיד שיתוף הפעולה, תוך עבודה עם שתי המפלגות והתחשבות בשינויים בחברה האמריקאית. המודל הישן של הסתמכות על קשרים אישיים עם הנשיא האמריקאי אינו מספיק עוד להבטחת תמיכה פוליטית.