2028, החלפת נשיא ארה"ב - עוד תאריך שראוי להכניס ליומן | אנה ברסקי

המאמר דן בהשלכות האפשריות של תוצאות הבחירות בארצות הברית על היחסים בין ישראל לארה"ב, במיוחד בהקשר של ממשלה ישראלית עתידית. גם אם דונלד טראמפ ימשיך לכהן כנשיא, הקונגרס שבו הדמוקרטים יחזיקו ברוב בוועדות ובקביעת סדר היום הפרלמנטרי, יוכל להשפיע על מדיניות החוץ האמריקאית ועל הסיוע לישראל.

הדמוקרטים בקונגרס יוכלו לזמן בכירים לשימועים, לדרוש מסמכים ולבדוק עסקאות נשק, ואף לנסות להציב תנאים בתקציבים ובהליכי חקיקה. תמיכה בסיוע לישראל, שבעבר נחשבה מובנת מאליה, תותנה כעת בצעדים מסוימים, וייתכנו יוזמות חקיקה להגבלת התנחלויות ואף איסור יבוא מוצרים מהן.

המאמר מציין כי אם טראמפ יראה את המשך המלחמה כמסכן אותו פוליטית, הוא עשוי להציג את רצונו בהסדר כאינטרס אמריקאי, מה שיקשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנסמך על הקשר עם הנשיא. נתניהו עלול להיאלץ לבחור בין יעדיו הביטחוניים לבין שמירה על תמיכת הנשיא.

בנוסף, הממשלה הבאה בישראל תצטרך להתמודד עם דרישות פוליטיות פנימיות, כמו הסדרת הפטור מגיוס לחרדים, וכן לשקם את היחסים עם הדמוקרטים בארה"ב, המבקרים בחריפות את מדיניות ממשלות נתניהו. גם ממשלת אחדות רחבה לא תבטיח שיפור ביחסים ללא שינוי ממשי במדיניות.

הממשלה העתידית תידרש להחליט כיצד לטפל באלימות מתנחלים, לרסן צעדים בגדה המעוררים התנגדות בקונגרס, ולהסביר לציבור האמריקאי את הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני. הדבר ידרוש קשרים רציפים עם הנהגת שתי המפלגות, מחוקקים וקהלים שהתרחקו מישראל.