הלחץ עבד? הממשלה שוקלת מחדש הבאת פועלי בניין מהודו ומסרי לנקה

הממשלה שוקלת מחדש את ההחלטה להפסיק את הבאתם הפרטית של פועלי בניין מהודו ומסרי לנקה, החלטה שפורסמה לפני כחודש ועוררה סערה בענף הבנייה. בעקבות לחצים כבדים מצד כל בעלי העניין, מתקיימים בימים אלה מאמצים בקרב משרדי ממשלה לכנס ועדת מנכ"לים שתדון מחדש בהחלטה. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה על הפסקת ההבאה הפרטית משתי המדינות החל מתחילת 2027, בשל חשש גלובלי לסחר בבני אדם. החלטה זו התקבלה קשות בענף, המסתמך כיום בעיקר על עובדים משתי מדינות אלו. למרות שהרשות ציינה כי תתאפשר הבאת עובדים ממדינות אחרות, קבלנים חששו מחוסר רציפות באספקת העובדים, שכן תהליך הכנסת תאגידים ממדינות חדשות ארוך.

מחסור בעובדים בענף הבנייה, המוערך בכ-20 עד 25 אלף עובדים, משפיע על משך הבנייה ועל העלויות. מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, פנה לממלאת מקום מנכ"לית משרד רה"מ, דרורית שטיינמץ, והציג את עמדת המשרד: הגדלת מכסת העובדים הזרים במסלול הפרטי ב-20 אלף, הפחתת אגרות וגיבוש מודל גיוס חלופי. גם התאחדות הקבלנים פועלת למציאת פתרון. מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק, שלח מכתב למשרדי הממשלה הרלוונטיים בבקשה לבחון מחדש את הפסקת ההבאה הפרטית מהודו וסרי לנקה, ולהותיר מסלול זה פעיל עד להסדרת מודל חדש. לטענתו, שינוי חד במנגנוני הגיוס יפגע ביציבות אספקת העובדים ויגרום לעלייה במשכי זמן ובעלויות.

התאחדות הקבלנים מציעה לקדם מודל משולב, במסגרתו יגויסו עובדים על ידי חברות כוח אדם פרטיות מורשות בהודו ובסרי לנקה. בענף הבנייה התקשו להשלים עם ההחלטה, במיוחד לאחר שנים קשות של מחסור חמור בעובדים. לפני ה-7 באוקטובר עבדו בישראל כ-130 אלף פועלי בניין, מתוכם כ-80 אלף פלסטינים. לאחר המלחמה, עם איסור עבודתם של הפלסטינים, מספר עובדי הבניין הזרים עלה לכ-90 אלף, אך עדיין חסרים כ-20 אלף עובדים. התארכות משך הבנייה של דירה בישראל, שהתווספה בכ-5.1 חודשים בין 2023 ל-2025, גורמת לעלויות מימון גבוהות יותר ועלולה לחשוף יזמים לתביעות פיצויים. נתוני התחלות הבנייה עלו, אך נתוני גמר הבנייה נמוכים יותר, מה שמעיד על הצטברות פרויקטים בשלב הביצוע.