הכותב גאי רולניק: החודש הנוכחי הוא ההזדמנות האחרונה של "מחנה השינוי" להפיל את נתניהו

הכותב הישראלי גאי רולניק טוען כי מנהיגי "מחנה השינוי", ובראשם נפתלי בנט, גדי איזנקוט ויאיר לפיד, נכשלו בהשגת מטרתם האלקטורלית להקים ממשלה ולהחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ללא תלות במפלגות הערביות. רולניק מזהיר כי החודש הנוכחי עשוי להיות ההזדמנות האחרונה שלהם. במאמר שפרסם בעיתון "דה מרקר", כתב רולניק כי מנהיגי המחנה ביססו את קמפיינים הבחירות שלהם על הבטחה לגייס מצביעי ימין ולהקים רוב פרלמנטרי ללא צורך במפלגות ערביות. אולם, תוצאות הבחירות הראו כי אסטרטגיה זו נכשלה, כאשר הרשימות הקשורות למחנה השינוי זכו ב-48 מנדטים, לעומת 53 מנדטים למחנה נתניהו.

רולניק הוסיף כי הכרזת הניצחון של בנט ולפיד בליל הבחירות, למרות התוצאות, נועדה להתמודד עם ניסיונות נתניהו לערער על תוצאות הבחירות. עם זאת, הוא הזהיר מהסכנה שבכך שמנהיגי המחנה ואוהדיהם יתייחסו להכרזה זו כאל ניצחון ממשי ויבנו עליה במשא ומתן להקמת הממשלה. הכותב ציין כי השינוי המשמעותי בתוצאות הבחירות הגיע מהחברה הערבית, עם עלייה במספר הקולות שקיבלו הרשימות הערביות מכ-511 אלף ב-2022 לכ-838 אלף ב-2026, מה שהתבטא בעלייה של תשעה מנדטים. במקביל, שיעור ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים עלה מ-53.2% לכ-77%. רולניק קשר עלייה זו להחמרת הפשיעה, הגזענות, הריסת בתים ומדיניות הממשלה כלפי היישובים הערביים, וטען כי מנהיגי מחנה השינוי אינם יכולים לזקוף שינוי זה לזכותם, בעודם ממשיכים להדיר את החברה הערבית מהשותפות הפוליטית.

הכותב מתח ביקורת על בנט, איזנקוט ולפיד על אימוץ הנחות העבודה של נתניהו, במיוחד דחיית השותפות עם מפלגות ערביות והדרה של כל פשרה מדינית. הוא סבר שניסיון לגייס מצביעי ימין באמצעות אימוץ עמדות נוקשות כלפי החברה הערבית והסוגיה הפלסטינית לא הצליח להגביר את הכוח היחסי של מחנה השינוי. הוא ציין כי מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן הייתה המפלגה היהודית היחידה שהצליחה להגדיל את חלקה בקולות. רולניק ביקר את התייחסות כוחות האופוזיציה וכלי תקשורת ישראליים לליברמן כחלק מהמחנה הליברלי, למרות עמדותיו הפוליטיות והיסטוריית הפעילות שלו. הוא ציין כי דיבוריו על אפשרות להקמת ממשלה עם הליכוד ללא נתניהו משקפים, לדעתו, את התמקדותו באינטרסים פוליטיים אישיים.

רולניק קרא למנהיגי מחנה השינוי לשקול מחדש את אסטרטגייתם ולפעול במהירות להקמת ממשלה המבוססת על שותפות עם מפלגות ערביות, במקום להמשיך לנסות לגייס קולות ימין על חשבון שותפות זו. הוא הציע שהצעד הראשון יהיה השבעת הכנסת החדשה, בחירת יו"ר כנסת והקמת ועדה מסדרת, ולאחר מכן פעולה לגיוס רוב פרלמנטרי לביטול חוקים שתיאר כחוקי הפיכה נגד מערכת המשפט והדמוקרטיה, ואישור חקיקות לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים. בשלב השני, הוא קרא להקמת ממשלה בהשתתפות הרשימה המשותפת, ובתמיכה חיצונית מהרשימה הערבית המאוחדת, עם אפשרות למשא ומתן מאוחר יותר עם המפלגות החרדיות להכנסתן לממשלה, בתמורה להגעה להבנות בנוגע להפחתת עצמאות מוסדות הקהילה החרדית.

הכותב הזהיר כי המשך ההתחייבות של בנט, איזנקוט ולפיד לכללים הפוליטיים שקבע נתניהו, ובמיוחד דחיית השותפות עם אזרחים ערבים, עלול להעניק לראש הממשלה הזדמנות לשמור על השלטון למרות שאיבד את הרוב הפרלמנטרי שלו. הוא התייחס לדוגמה ההונגרית, וסבר שהיא מציעה מודל לשינוי שלטון ופירוק מנגנוני שליטה פוליטיים, למרות האתגרים שעשויים לעמוד בפני הממשלה החדשה. רולניק סיכם באומרו כי האחריות להישארותו של נתניהו בשלטון לא תחול עליו לבדו אם מנהיגי מחנה השינוי ייכשלו בניצול תוצאות הבחירות והקמת ממשלה חלופית, אלא תכלול גם את בנט, איזנקוט ולפיד. הוא הזהיר כי החמצת ההזדמנות לשינוי בשל פחד משותפות עם אזרחים ערבים תהיה לה השלכות פוליטיות על הנהגת האופוזיציה.