השאלה הקשה להרצי הלוי שצריכה להישמע | גאולה אבן סער

גאולה אבן-סער מבקרת את הופעתו של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בכנס בניו יורק, שם התייחס לאסון 7 באוקטובר. אבן-סער טוענת כי הלוי היה צריך להציג את מסקנותיו ואת האמת הכואבת בישראל, בעברית, מול אלו ששילמו את המחיר, ולא באנגלית מול קהל זר.

היא מציינת כי הלוי הגדיר את אירועי 7 באוקטובר כ"כישלון שניתן היה למנוע", אך אבן-סער מדגישה כי מדובר במחדל ביטחוני ופיקודי היסטורי, ומעלה את השאלה מי היה אמור למנוע אותו, צה"ל, אמ"ן, פיקוד הדרום או השב"כ. היא תמהה כיצד ניתן לטעון שהיו התרעות לדרג המדיני אם הצבא עצמו הציב את חמאס בתחתית סדר העדיפויות ולא נערך בהתאם.

אבן-סער מתייחסת גם לדבריו של הלוי בנוגע לתמרון הקרקעי ברצועת עזה, ומצביעה על סתירה בין דבריו בכנס בניו יורק, לפיהם לקח לצבא זמן רב לשכנע את הדרג המדיני לתמרן, לבין הצהרתו באוקטובר 2023 כי צה"ל מוכן לתמרון והזמן הנוסף מנוצל לשיפור המוכנות. היא דורשת הבהרה לפער זה.

בנוסף, אבן-סער מזכירה את דבריו של אייל אשל, אביהם של שני חיילים שנפלו, אשר סיפר כי בתחקיר עצמאי שערך התברר לו כי קצינים איראנים דוברי פרסית הסתובבו במוצב בבוקר 7 באוקטובר. היא מדגישה כי אם מידע זה נכון, הדבר מעיד על נוכחות איראנית ישירה בשטח ישראל.

לבסוף, אבן-סער מציינת כי הלוי שלל בגידה באירועי 7 באוקטובר, אך מדגישה כי היעדר בגידה אינו פוטר איש מאחריות למחדל, שנגרם מקונספציה, שאננות וכשלים מודיעיניים והחלטות שגויות. היא מסכמת כי על הלוי להביט באחריותו למחדל בישראל, מול אזרחי המדינה, ולא רק מול קהל בניו יורק.