תופעת המוות הקליני: חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו קשר בין צורת המרחב לצבע החזיונות
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו קשר בין צורת המרחב בחזיונות של מוות קליני לבין צבעם. במחקר השתתפו 50 אנשים שחוו מוות קליני, והם התבקשו לצייר את חוויותיהם. נמצא כי מרחבים חרוטיים דמויי מנהרה היו לרוב אכרומטיים, בעוד שמרחבים קשתיים רחבים היו צבעוניים. החוקרים משערים שהדבר קשור לתופעות כמו ראיית מנהרה ואפקט האנצפלד. המחקר, שפורסם ב-ScienceAlert, ממלא פער בידע הקיים אך סובל ממגבלות כמו מדגם קטן.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו קשר בין צורת המרחב בחזיונות מוות קליני לצבעם.
- במחקר השתתפו 50 אנשים שחוו מוות קליני, והם ציירו את חוויותיהם.
- מרחבים חרוטיים דמויי מנהרה היו לרוב אכרומטיים (שחור-לבן), ומרחבים קשתיים רחבים היו צבעוניים.
- החוקרים משערים שהקשר קשור לתופעות כמו ראיית מנהרה ואפקט האנצפלד.
- המחקר, שפורסם ב-ScienceAlert, ממלא פער בידע הקיים בתחום.
חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו קשר בין צורת המרחב שחווים אנשים על סף מוות קליני לבין צבע החזיונות שלהם. במחקר, שפורסם ב-ScienceAlert, השתתפו 50 אנשים שחוו מוות קליני. המשתתפים התבקשו לצייר את חוויותיהם, תוך פירוט שלב אחר שלב של צורת המרחב, מיקומם בו, כיוון תנועתם והצבעים שראו.
המחקר, בראשותה של חוקרת הנוירופנומנולוגיה פרנס לרנר, החליף שאלונים מסורתיים במיפוי ויזואלי של החוויות, מתוך הנחה שציורים יכולים לחשוף דפוסים שקשה לתאר במילים. ארבעה סוגי מרחב חזיוניים זוהו בציורים: מרחבים חרוטיים דמויי "מנהרה", קשתות רחבות ומעוקלות, משטחים שטוחים ומעט מעוקלים, ומרחבים עוטפים לחלוטין את הצופה, כמו פנים של כדור או אליפסה.
מבין 28 המרחבים החרוטיים שתוארו, 22 היו אכרומטיים (שחור, לבן, אפור או אור חסר צבע). לעומת זאת, מתוך 31 מרחבים קשתיים רחבים, 27 תוארו כצבעוניים. שתי הקטגוריות האחרות הציגו תמונה מעורבת של חוויות צבעוניות וחסרות צבע.
החוקרים משערים שהקשר בין צורת המרחב לצבע נובע מתופעות ויזואליות מוכרות. המרחבים החרוטיים והצבעים האכרומטיים דומים ל"ראיית מנהרה" הנגרמת מחוסר חמצן, שבה שדה הראייה מצטמצם, וכן לתגובת העיניים לתאורה חלשה, שבה תאים הרגישים לאור אך לא לצבע פעילים. המרחבים העוטפים והחסרי גבולות דומים לאפקט "האנצפלד", הנגרם מצפייה בשדה אור אחיד ללא פרטים.
המחקר מצביע על כך שזוהי דוגמה נוספת להכרה במדע הישראלי בחו"ל, שכן התוצאות מתפרסמות בכתב עת בינלאומי. עם זאת, המנגנון המדויק מאחורי הקשר בין צורה לצבע עדיין אינו מוסבר. למחקר יש מגבלות, כולל מדגם קטן של 50 משתתפים, זיכרונות שעשויים להיות מעוותים עקב הזמן שחלף, והשפעה אפשרית של הציורים או נוכחות החוקרים על התיאורים. כמו כן, לא נערך השוואה למצבי תודעה אחרים. למרות זאת, החוקרים מציינים כי המחקר ממלא פער בידע הקיים לגבי המבנה המרחבי של חוויות סף מוות והצבעים הנלווים אליהן.