האם איראן וחיזבאללה יכולות להפתיע את ישראל במתקפת "קורי עכביש" מרוממה?
תומצת מתוך Haaretz על ידי baba
ראש הממשלה נתניהו מזהה את איום הרחפנים כסכנה ביטחונית משמעותית לישראל, בעקבות מתקפות מוצלחות באוקראינה ובאיראן. מומחים מביעים חשש כי ישראל אינה ערוכה למתקפת רחפנים מרובת מתוך גבולותיה, שכן מטרות אסטרטגיות רבות חשופות. למרות מאמצים להתמודדות, קיימים פערים טכנולוגיים ורגולטוריים, ופתרון מלא דורש מודיעין מניעתי. לאחרונה הוטל איסור על סוגי רחפנים מסוימים, אך אכיפתו בעייתית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ראש הממשלה נתניהו מזהה את איום הרחפנים כסכנה ביטחונית משמעותית לישראל.
- ישראל אינה ערוכה למתקפת רחפנים מרובת מתוך גבולותיה, בדומה לתרחיש "קורי עכביש".
- מתקפות רחפנים מוצלחות באוקראינה ונגד איראן מעלות חשש לשחזורן על ידי אויבי ישראל.
- מומחים מצביעים על פערים טכנולוגיים, מבצעיים ורגולטוריים בהגנה מפני רחפנים.
- שר הביטחון אסר על הטסת רחפנים מסוימים, אך אכיפת האיסור מוטלת בספק ללא תשתית ניטור.
- הפתרון המלא לאיום הרחפנים הוא מניעתי, באמצעות מודיעין המסכל מתקפות בשלבי תכנון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג לאחרונה את תפיסת הביטחון הלאומי החדשה שלו, המדגישה את איום הרחפנים כסכנה השנייה בחומרתה לישראל, מיד לאחר הנשק הגרעיני. נתניהו הסביר כי רחפנים, המשוגרים מכל מקום, יכולים לרכז מכות אש על נקודות תורפה אסטרטגיות, כולל מכ"מים, מרכזי פיקוד ושליטה, ואף להביא לפגיעה המונית במנהיגים. לאחרונה נחשף כי סביב בתי ראש הממשלה נפרסו מערכות הגנה מפני רחפנים.
המאמר סוקר את מתקפת "קורי עכביש" של אוקראינה על רוסיה ביוני אשתקד, בה הוסתרו רחפנים במכולות מטען והופעלו מרחוק לפגיעה במפציצים אסטרטגיים. ישראל עצמה השתמשה בשיטות דומות במתקפה על איראן, במסגרת מבצע "עם כלביא", במהלכו הוברחו רכיבים לרחפני נפץ והורכבו ושוגרו נגד סוללות הגנה אווירית. הצלחות אלו מעלות חשש כי אויבי ישראל ישחזרו אותן.
מומחים מביעים חשש כי ישראל אינה ערוכה למתקפת רחפנים מרובת, בדומה לתרחיש "קורי עכביש", שכן מטרות אסטרטגיות רבות, כולל נתב"ג ובסיסי חיל האוויר, חשופות. רחפנים, הזולים והנגישים, משנים את שדה הקרב ומקנים יכולות חסרות תקדים לכוחות קטנים וארגוני טרור. רחפני מרוץ (FPV) חמושים, בעלות נמוכה, מסוגלים לבצע תקיפות מדויקות, ואיראן השתמשה בהם נגד בסיסי צבא ארה"ב בעיראק ובכווית.
התמודדות עם איום הרחפנים דורשת שילוב חיישנים, מערכות זיהוי ויירוט, ופתרונות טכנולוגיים וצבאיים. למרות מאמצים אינטנסיביים בחודשים האחרונים, עדיין קיימים פערים טכנולוגיים, מבצעיים ורגולטוריים. פריסת יחידות מב"א לאורך הגבולות נועדה לשפר את הניטור וההגנה, אך אינה מספיקה לתרחיש של מתקפה פנימית. הפתרון המלא הוא מניעתי, באמצעות מודיעין המסכל מתקפות בשלבי תכנון, שכן הגנה מלאה על כל המדינה אינה אפשרית.
במקביל, שר הביטחון ישראל כץ אסר על הטסת רחפנים הנשלטים באמצעות סיב אופטי או תקשורת סלולרית בישראל למשך שישה חודשים, על רקע מודיעין על איומים גוברים. עם זאת, ללא תשתית לניטור מלא של מרחב הטיסה וזיהוי רחפנים מורשים, אכיפת האיסור מוטלת בספק. בעבר, תקנות חירום שחייבו משדרים ברחפנים לא נאכפו ומאז פקע תוקפן.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
