אנליסטים ישראלים: ממשלה ללא ערבים או עם מדיניות מלחמתית תיפול במהירות
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
אנליסטים ישראלים דנים באפשרויות להקמת ממשלה חדשה לאחר שהמחנה של גדי איזנקוט קיבל את המלצת רוב חברי הכנסת. נחום ברנע מציג שתי דרכים עיקריות להקמת קואליציה: שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, או צירוף מפלגות חרדיות. גיא רולניק מדגיש את חשיבותה של החברה הערבית להקמת רוב, ומבקר את ראשי גוש השינוי על התעלמותם מהם. שניהם מזהירים מפני ממשלה שתפעל ללא שותפות ערבית או שתנקוט במדיניות מלחמתית, וכי היא עלולה ליפול במהירות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אנליסטים ישראלים דנים באפשרויות להקמת ממשלה חדשה ללא נתניהו, תוך חילוקי דעות על שיתוף המפלגות הערביות.
- נחום ברנע מציג שתי דרכים להקמת קואליציה: שיתוף ערבים או צירוף חרדים, עם סיכונים לכל אחת.
- גיא רולניק מדגיש את חשיבות החברה הערבית להקמת רוב, ומבקר את גוש השינוי על התעלמותם.
- איזנקוט שואף להקים ממשלה צרה, אך ברנע מזהיר כי היא עלולה להיות לא יציבה.
- האנליסטים מזהירים כי ממשלה ללא שותפות ערבית או עם מדיניות מלחמתית תיפול במהירות.
- נתניהו נתפס כאיום על הדמוקרטיה, אך הצלחתו נובעת גם מהיעדר שותפות ערבית בגוש השינוי.
אנליסטים ישראלים דנים באפשרויות להקמת ממשלה חדשה לאחר שהמחנה של גדי איזנקוט קיבל המלצה של 67 חברי כנסת, לעומת 46 שהמליצו על בנימין נתניהו. נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" מציין כי ראשי גוש השינוי מסכימים על הדחת נתניהו אך חלוקים בדרכים להשגת מטרה זו. יאיר גולן מציע שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות כדרך קלה להקמת ממשלה יציבה, בעוד אביגדור ליברמן שוקל צירוף מפלגות חרדיות, מה שיצריך בהמשך פרישת חברי כנסת מהליכוד.
נפתלי בנט, לפי ברנע, פועל לאפשר הקמת ממשלה ומונע ביקורת על איזנקוט. איזנקוט עצמו שואף להקים ממשלה צרה במהירות, שתיתמך על ידי 48 חברי כנסת, ותגבר על מחנה נתניהו. ממשלה כזו לא תנהל מו"מ עם החרדים או הערבים, אך תתייחס לבעיות החברה הערבית כחובה ממשלתית. מנסור עבאס עשוי להסכים לתנאי איזנקוט.
ברנע רואה בנתניהו את היריב העיקרי, וטוען שצעדיו האחרונים מחייבים את הדחתו. ממשלת חירום זו תתמודד עם ניסיונות נתניהו לערער את אמון הציבור בבחירות ועם לחצים אמריקאיים. עם זאת, הוא מזהיר כי ממשלה יהודית-ערבית עלולה להתקשות בקבלת החלטות, וכי ליברמן ובנט עשויים שלא להצטרף אליה.
גיא רולניק מ"דה מרקר" מדגיש כי הגידול המשמעותי בתמיכה במפלגות האופוזיציה נבע מהחברה הערבית, וכי איזנקוט ובנט תרמו לכך מעט. הוא טוען כי ראשי גוש השינוי מנצלים את הציבור הערבי מבלי להכיר בו כשותף אסטרטגי. נתניהו, לטענתו, הצליח לערער את מעמד הציבור הערבי כשותף שווה זכויות, וכי בנט, איזנקוט ולפיד אימצו את תפיסותיו לגבי היעדר צורך בשותפות ערבית או בהסדר מדיני.
רולניק קורא לאיזנקוט להבהיר כי אין רוב אמיתי ללא שותפות ערבית, וכי יש להימנע מלהיכנע לרטוריקה גזענית. הוא מזהיר כי אם גוש השינוי יפספס את ההזדמנות להחליף את הממשלה מחשש לשותפות ערבית, הם יישאו באחריות להמשך שלטונו של נתניהו.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
