טנגו עם האקס: דרעי עשוי לקבל את ההחלטה הקשה בחייו

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ניצב בפני דילמה קשה: האם לבחור בנאמנות לראש הממשלה בנימין נתניהו או להיענות לדרישות ההנהגה הרבנית, שעשויות להוביל אותו להצטרף לממשלה בראשות גדי איזנקוט. הערכות הן שחלק מהרבנים, ביניהם הרב יצחק יוסף, אינם מייחסים חשיבות רבה לשיקולים הפוליטיים של דרעי, אלא מתמקדים בהבטחת עתידם של תלמידי הישיבות ומוסדות החינוך. קיימת ביקורת רבנית על נתניהו, שלטענתם לא פתר סוגיות מרכזיות לציבור החרדי. אם ממשלת איזנקוט תציע פתרונות בנושאי הגיוס, תקציבי הישיבות וצרכים נוספים, ייתכן שתישקל אפשרות לשיתוף פעולה עמה, מה שדרעי יוכל להצדיק כצורך להבטיח את פעילות מוסדות החינוך.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מוכן לפשרות בנושא חוק הגיוס, אך מציב שלושה עקרונות: סיום עידן נתניהו, הימנעות מבחירות נוספות והקמת ממשלה שאינה תלויה במפלגות ערביות. ליברמן הדגיש כי בכל יתר הנושאים נדרשות פשרות, כולל חוק הגיוס, ודחה שמועות על דרישת רוטציה בראשות הממשלה. הוא מעניק אשראי מלא לאיזנקוט להרכבת ממשלה, ורואה עצמו כמועמד להרכבת ממשלה אם הניסיון ייכשל.

הפערים בנושא גיוס תלמידי הישיבות עדיין משמעותיים, והמפלגות החרדיות עשויות להתקשות להצביע בעד חוק גיוס הכולל סנקציות או יעדים מחייבים. ייתכן שיהיה צורך במתווה מרוכך, שיענה לדרישות ההנהגה הרבנית, כדוגמת יעד גיוס של כ-1,500 חרדים שהוזכר בתקופת ממשלת השינוי. ליברמן מעוניין למנוע בחירות נוספות, אך פשרה מרחיקת לכת עלולה לסתור הבטחותיו לבוחרים. החרדים יצטרכו להכריע אם הסכם עם יריביהם הפוליטיים יעניק להם ביטחון רב יותר מהמשך השותפות עם נתניהו.

במערכת הפוליטית נבחנים תרחישים שונים, כולל הצטרפות של יהדות התורה בלבד לקואליציית איזנקוט, בעוד ש"ס נותרת מחוץ לממשלה. במקרה כזה, דרעי יצטרך להחליט אם להישאר באופוזיציה או להצטרף להסדר שיבטיח את האינטרסים של מוסדותיו. גורם נוסף שיכול להשפיע הוא האפשרות לרשת ביטחון פרלמנטרית מצד המפלגות הערביות, שעשויות לאפשר לממשלת איזנקוט להמשיך לכהן גם אם יהדות התורה תפרוש. נכון לעכשיו, אין הסכמה על מתווה גיוס, אין התחייבות מיהדות התורה, וש"ס מזוהה עם מחנה נתניהו.