מחיר ה־61: מי שקובע את המדיניות הכלכלית הוא לא מי שעומד בראש
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
המאמר בוחן את הקשר בין מבנה הקואליציה למדיניות כלכלית פופוליסטית בישראל, וקובע כי תלות במפלגות חרדיות מובילה לגירעונות תקציביים. מחקר מצא שממשלות נתניהו עם חרדים היו פופוליסטיות, בעוד שממשלות ללא חרדים היו יציבות יותר כלכלית. נשיא המדינה פתח התייעצויות להרכבת ממשלה ללא רוב ברור, ויהדות התורה הציבה דרישות כלכליות. המצב הכלכלי מחייב זהירות תקציבית, והמחיר הכלכלי של הקואליציה הבאה ייקבע על ידי כוח המיקוח של השותפים ההכרחיים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מבנה הקואליציה, ולא זהות ראש הממשלה, קובע את המדיניות הכלכלית הפופוליסטית בישראל.
- ממשלות נתניהו שכללו מפלגות חרדיות סווגו כפופוליסטיות, לעומת ממשלות ללא חרדים שהיו יציבות כלכלית.
- יהדות התורה הציבה דרישה לחוק פטור מגיוס כתנאי להקמת ממשלה, על רקע גירעון תקציבי גבוה.
- נגיד בנק ישראל הדגיש את הצורך בשמירה על מרווח פיסקלי והפחתת הוצאות הפוגעות בצמיחה.
- המחיר הכלכלי של הקואליציה הבאה ייקבע על ידי כוח המיקוח של מפלגה הכרחית להרכבתה.
- חוב של כמעט 70% תוצר מחייב התייחסות רצינית למחיר הכלכלי של הדרישות הקואליציוניות.
המאמר מנתח את הקשר בין מבנה הקואליציה לבין מדיניות תקציבית פופוליסטית בישראל, וקובע כי זהות השותפים הפוליטיים, ובפרט תלות הממשלה במפלגות חרדיות, היא הגורם המרכזי להרעת המצב הכלכלי. הנשיא יצחק הרצוג פתח את סבב ההתייעצויות להרכבת הממשלה, אך אף גוש אינו מגיע לרוב של 61 חברי כנסת. יהדות התורה כבר הציבה דרישה לחוק פטור מגיוס כתנאי להקמת ממשלה. על רקע גירעון תקציבי עתק ויחס חוב-תוצר שעולה בהתמדה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הדגיש את הצורך בשמירה על מרווח פיסקלי והפחתת הוצאות הפוגעות בצמיחה.
מחקר שבדק את כל הממשלות מ-2009 עד 2025 מצא כי ארבע ממשלות נתניהו שבהן היו שותפות המפלגות החרדיות סווגו כפופוליסטיות, לעומת שתי ממשלות שלא כללו אותן וסווגו כלא פופוליסטיות. הדפוס נובע מכך שכאשר מפלגה מסוימת הכרחית להרכבת הקואליציה, היא יכולה להטיל וטו על קיצוצים או לדרוש תוספות, מה שהופך את התקציב למצבור דרישות ולא לתוכנית לאומית.
המאמר מציג שני תקדימים רלוונטיים: ממשלת נתניהו-לפיד-בנט מ-2013, שלא כללה חרדים, לא הציגה פופוליזם כלכלי והצליחה לשפר את המאזן התקציבי. לעומת זאת, ממשלת בנט-לפיד מ-2021, שהסתמכה על רע"ם, הציגה רפורמות כלכליות חשובות ורשמה עודף תקציבי, אך כיום גוש השינוי עם רע"ם מגיע ל-56 מנדטים בלבד, מה שמציב אותה בתרחיש של ממשלת מיעוט התלויה בהימנעות הרשימה המשותפת.
האפשרות של גוש שינוי עם החרדים, ללא תקדים בעידן נתניהו, מציגה דפוס של התחייבויות קואליציוניות גבוהות, במיוחד ליעדים חרדיים. כוח המיקוח של מפלגות חרדיות בקואליציה של 61 מנדטים יהיה בשיאו, והמחיר הכלכלי יוטל על כלל משלמי המסים. המאמר מסכם כי המבחן הפיסקלי של הקואליציה הבאה לא יהיה תלוי בזהות ראש הממשלה, אלא בשאלה אם קיימת בה מפלגה שיכולה להפיל אותה, ובמחיר שתדרוש כדי למנוע זאת. חוב של כמעט 70% תוצר מחייב התייחסות רצינית למחיר זה.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
