הגירעון מעמיק, המסים על הפרק: החשבון הכלכלי שמחכה לממשלה הבאה
הממשלה הישראלית הבאה ניצבת בפני אתגרים כלכליים משמעותיים, הכוללים גידול בתקציב הביטחון, צורך במימון פיצויים על נזקי מלחמה, והשפעת המצב הביטחוני על יחס החוב-תוצר. נדרשת משמעת פיסקלית, שינויים במבנה המסים, והשקעה במנועי צמיחה כגון הון אנושי ותשתיות. הממשלה תצטרך לקבל החלטות קשות בנוגע להעלאת מסים, קיצוצים תקציביים או הגדלת החוב, תוך שילוב הון פרטי ופישוט רגולציה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- תקציב הביטחון צפוי לחרוג משמעותית, עם מחסור מוערך של 25 מיליארד שקל עד סוף השנה.
- קרן מס רכוש, המיועדת לפיצוי על נזקי מלחמה, מתרוקנת ודורשת הגדלת הפרשות.
- יחס החוב-תוצר עלה ל-68.5% בסוף 2023, ונדרשת משמעת פיסקלית להורדתו.
- האתגרים הכלכליים מחייבים החלטות על העלאת מסים, קיצוצים תקציביים או הגדלת החוב.
- נדרשת השקעה בהון אנושי, תשתיות ושילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה להנעת הצמיחה.
- התמודדות עם איום הסנקציות על ישראל מוגדרת כאיום קיומי על ידי גורמים כלכליים.
הממשלה הישראלית הבאה תתמודד עם אתגרים כלכליים משמעותיים, הכוללים את תקציב הביטחון המתנפח, הצורך במימון פיצויים על נזקי מלחמה, והשפעת המצב הביטחוני על יחס החוב-תוצר. תקציב הביטחון, שאושר במרץ האחרון על 143 מיליארד שקל, צפוי לחרוג משמעותית, כאשר במערכת הביטחון טוענים למחסור של 25 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה. הממשלה תצטרך להחליט אם לאשר קיצוצים רוחביים או למצוא מקורות מימון חלופיים, וכן לדון בתוכנית התעצמות לצה"ל בעלות של 400 מיליארד שקל.
סוגיה דחופה נוספת היא קרן מס רכוש, המיועדת לפיצוי על נזקי מלחמה. היתרות בקרן הולכות ואוזלות, לאחר ששולמו ממנה 37 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה. הממשלה תידרש להגדיל את שיעור ההפרשות לקרן, שעשוי להגיע ל-100% בשנה מסוימת.
ברמה המאקרו-כלכלית, יחס החוב-תוצר זינק מ-60% ערב המלחמה ל-68.5% בסוף 2023, ועלול להמשיך לעלות, מה שיגרור עלויות ריבית כבדות. כלכלנים מדגישים את הצורך במשמעת פיסקלית, ירידה ביחס החוב-תוצר, והתמודדות עם איום הסנקציות על ישראל, המוגדר כאיום קיומי.
כדי להתמודד עם האתגרים, הממשלה הנכנסת תידרש לקבל החלטות קשות בנוגע להעלאת מסים, קיצוצים תקציביים או הגדלת החוב. ההמלצות כוללות שילוב של העלאת מסים על הון, קיצוץ בהוצאות סקטוריאליות וכספים קואליציוניים, כפיית התייעלות על צה"ל ומשרדי הממשלה, והשקעה בחינוך ובתשתיות. כמו כן, נבחנות רפורמות במבנה הגבייה, כולל הפחתת מס שולי על עבודה, ביטול נקודות זיכוי, והסטת נטל המס להון.
מנועי צמיחה חיוניים למשק, אך ההשקעה בהון אנושי ובתשתיות נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. נדרשת השקעה בהון אנושי, שילוב חרדים ונשים ערביות בשוק התעסוקה, וקידום רפורמות בתחבורה, דיור, תעסוקה והטמעת AI. שילוב הון פרטי חיצוני ופישוט רגולציה נחשבים חיוניים להאצת הצמיחה.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
