ביטוח לאומי עלול להישאר ללא כסף: הערכות קשות לעתיד

מוסד הביטוח הלאומי בישראל ניצב בפני אחד האתגרים הפיננסיים החמורים בתולדותיו, כאשר הפער בין הכנסותיו להוצאותיו גדל באופן משמעותי. על פי תחזיות עדכניות, עתודותיו הכספיות עלולות להיגמר כבר בשנת 2035, תשע שנים מוקדם יותר מהערכות קודמות. אם המדינה לא תמצא מקורות מימון נוספים, היא תתמודד עם קושי לספק מיליוני אזרחים את קצבאותיהם החודשיות, הקשורות לגיל, מצב בריאותי ונסיבות חיים אחרות.

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך על ידי החוקר גבריאל גורדון, מצביע על גורם נוסף להחמרה הפיננסית: צמצום צפוי בהכנסות מדמי ביטוח, על רקע שינויים דמוגרפיים. אם מגמות התעסוקה והשכר הנוכחיות יימשכו, עד שנת 2049 צפויים הפסדי הכנסות מצטברים של כ-65 מיליארד שקלים.

המחקר מדגיש פערים משמעותיים בגובה דמי הביטוח המשולמים על ידי קבוצות אוכלוסייה שונות. יהודים שאינם חרדים משלמים בממוצע פי 2.4 יותר מדמי ביטוח בהשוואה לחרדים וערבים, בעיקר בשל הבדלים ברמות השכר. עובד יהודי שאינו חרדי משלם כ-22,600 שקלים בשנה, בעוד עובד חרדי משלם כ-15,300 שקלים.

במקביל לירידה הצפויה בהכנסות, הוצאות הביטוח הלאומי גדלות במהירות. הוצאות על קצבאות סיעוד זינקו מ-7 מיליארד שקלים ב-2018 ל-21 מיליארד שקלים ב-2025. גם מספר מקבלי קצבאות ילדים עם מוגבלויות גדל משמעותית, מ-75,900 ב-2020 ל-168,300 ב-2025, וההוצאות עלו מ-2.84 מיליארד ל-9.22 מיליארד שקלים.

השילוב של הוצאות גדלות והכנסות צפויות לרדת מעמיד בספק את המימון ארוך הטווח של הקצבאות. כבר ב-2024 פעילותו השוטפת של הביטוח הלאומי הפכה להפסדית, וצפי הגירעון ל-2025 הוא 6.4 מיליארד שקלים. משרד האוצר מעריך כי כבר ב-2029 ייתכן שלא יהיו די אמצעים זמינים לכיסוי הגירעון השנתי, מה שיחייב התערבות תקציבית.

משרד האוצר בוחן צעדים להגדלת ההכנסות וצמצום ההוצאות, כולל שינוי תנאי קבלת קצבאות, התאמתן למצב התפקודי והגדלת דמי הביטוח, במיוחד עבור סטודנטים ואברכים. קיימת גם בחינה של שינויים במערך קצבאות הסיעוד. גורמים בביטוח הלאומי דחו בעבר טענות על קריסה, אך הנתונים הנוכחיים מציבים אתגר משמעותי לממשלה הבאה למצוא פתרון למימון בר-קיימא.