אם רק חיפה הייתה מצביעה לכנסת: התוצאה הייתה שונה לגמרי

שיעור ההצבעה בחיפה עלה לכ-62% בבחירות האחרונות, עלייה של כ-6 נקודות אחוז לעומת הבחירות הקודמות, אך העיר עדיין מפגרת מאחורי רוב הערים הגדולות בישראל. פרופ' איתי בארי מאוניברסיטת חיפה ניתח את נתוני ההצבעה והצביע על פערים משמעותיים בין השכונות השונות בעיר, וכן על שינויים בהרכב הפוליטי לעומת שנים עברו.

למרות העלייה הכללית, שיעורי ההצבעה בחיפה עדיין נמוכים משמעותית מערים כמו פתח תקווה (כ-73%), ראשון לציון (כ-71%), ירושלים (כ-66%) ותל אביב-יפו (כ-65%). שיעור ההצבעה הארצי עמד על כ-78%. העלייה בהשתתפות נרשמה בכל רובעי העיר, אך הפערים בין השכונות נותרו גדולים. לדוגמה, ברמות הכרמל הצביעו כ-71% מבעלי זכות הבחירה, בעוד שבהדר הצביעו כ-53% ובעיר התחתית כ-49% בלבד.

הניתוח של בארי מראה גם פערים פוליטיים בין השכונות. בגוש השינוי זכה בכ-77% מהקולות ברמות הכרמל, בעוד שבקריית חיים וקריית שמואל קיבלו מפלגות הימין והציונות הדתית כ-46%. בהדר התחלקו הקולות בין גוש השינוי (כ-34%), המפלגות החרדיות (כ-29%) והמפלגות הערביות (כ-19%), ואילו בעיר התחתית זכו המפלגות הערביות בכ-59% מהקולות.

בארי הדגיש כי הקשר בין הדירוג החברתי-כלכלי של הרובעים לשיעור ההשתתפות בבחירות גבוה, אך גורמים נוספים כמו גיל, לאום, דת, תחושת שייכות והקשרים חברתיים משפיעים גם הם. הוא הציג תרחיש היפותטי שבו הכנסת כולה נבחרת על פי תוצאות ההצבעה בחיפה בלבד, והראה כיצד הדבר יכול היה לשנות את הרכב הכנסת, במיוחד בהתאם לאופן חישוב אחוז החסימה.

הניתוח מצביע על כך שחיפה, שבעבר זוהתה כ״חיפה האדומה״, עברה שינוי פוליטי משמעותי. גוש השינוי כולל כיום מפלגות מרכז ושמאל, לצד מנהיגים בעלי עבר בימין, בעוד שהתמיכה במפלגות הימין משמעותית באזורים שונים בעיר. למרות העלייה בהשתתפות, הפערים החברתיים, הקהילתיים והפוליטיים בעיר נותרו בעינם.