المجتمع العربي ونتائج الانتخابات: إنجاز تاريخي ومحاولات لنزع الشرعية

תוצאות הבחירות לכנסת מצביעות על שיעור הצבעה היסטורי וחסר תקדים בחברה הערבית, ועל ייצוג ערבי מוגבר, דבר שהוביל להלם בימין הישראלי, בתקשורת ובחלק ממפלגות "מחנה השינוי". למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגתו עדיין הגדולים ביותר בכנסת, ומחנה הימין בראשותו נותר הגדול ביותר, נתניהו נחשב למפסיד הגדול בבחירות אלו, שכן מחנהו הצטמצם מ-68 ל-53 מנדטים, וכעת הוא אינו מסוגל להרכיב ממשלה.

החברה הערבית תרמה תרומה משמעותית למצבו הפוליטי המורכב של נתניהו. על פי הכתבה, רבים מבני החברה הערבית ראו בבחירות הזדמנות להתמודדות ולהשתתפות קולקטיבית, והצליחו להשיג הישג היסטורי. ההשתתפות הגבוהה נבעה מהתחושה שהפוליטיקה משפיעה ישירות על חייהם, דרך הריסת בתים, החרמת קרקעות, רדיפת פוליטיקקנים ואזרחים, פגיעה באנשי מקצוע, תחושת חוסר ביטחון, התפשטות פשיעה מאורגנת, סחיטת רשויות מקומיות, ומדיניות של לחץ ומעצרים. כל זאת, לצד המלחמה בעזה, התרחבות ההתנחלויות, פגיעה בקודשים, ואף אירועים כמו כניסת חבר הכנסת צבי סוקוט לבתי ספר עם מסור חשמלי, והתבטאויות של איתמר בן גביר.

החברה הערבית הבינה שהצבעה היא כלי חשוב להפלת הממשלה הנוכחית, והשתתפה בהמוניה, ללא תלות בהשפעה חיצונית או קמפיין של מפלגות. הכתבה מציינת כי החברה הערבית מקדימה את הנהגתה במשברים. כעת, התוצאות גרמו לבלבול ובהלה בימין. נתניהו מפרסם פוסטים המאשימים את הערבים בגניבת הבחירות וזיופן, או במימון זר, למרות הכחשות של ועדת הבחירות המרכזית, המשטרה והשב"כ. הכתבה טוענת כי נתניהו מנסה לא רק לערער את הלגיטימיות של הייצוג הפוליטי הערבי, אלא גם לעורר פרובוקציות ולהוביל להתנגשות פנימית בין החברות הערבית והיהודית, כדי ליצור "חזית נוספת מבפנים" ולהפוך את האזרחים הערבים ל"אויב מבפנים".

הכתבה מזהירה מפני הסלמת שנאה כלפי ערבים, התלכדות החברה היהודית סביב עצמה, והקמת ממשלת אחדות או ממשלת ימין מורחבת. היא קוראת לחברות, הנהגות ובעלי דעה להיות ערניים לניסיונות אלו ולמנוע את מימוש התרחיש, שכן נתניהו פועל מתוך אינטרסים פוליטיים אישיים, ומוכן להסלים את היחסים בין ערבים ויהודים ואף להביא לעימות אלים כדי להישאר בשלטון.