דונלד טראמפ הפך ליו"ר מטה הבחירות בליכוד - וישראל תשלם על כך את המחיר | אבי בניהו
המאמר מאת אבי בניהו טוען כי מינוי דונלד טראמפ ליושב ראש מטה הבחירות בליכוד יגרום לישראל לשלם מחיר כבד, וכי המדינה ניצבת בפני כאוס פוליטי ואתגרים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים משמעותיים. הכותב קורא להקמת ממשלה חזקה ויציבה, מבקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו על התנהלותו, ומציע לשלב את אזרחי ישראל הערבים בממשלה. הוא גם מטיל ספק ביעילותם של סקרים פוליטיים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- דונלד טראמפ מונה ליושב ראש מטה הבחירות בליכוד, מה שיגרום לישראל לשלם מחיר כבד, לפי אבי בניהו.
- ישראל ניצבת בפני כאוס פוליטי ואתגרים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים משמעותיים, הדורשים ממשלה חזקה.
- המאמר מבקר את ראש הממשלה נתניהו וטוען כי הוא מתנהל כ"שליט יחיד" וכי יצר ההישרדות גובר עליו.
- בניהו מציע לשלב באופן יזום את אזרחי ישראל הערבים בממשלה, תוך אזהרה מהדרתם.
- הכותב מטיל ספק ביעילותם של סקרים פוליטיים וקורא להסתמך על תוצאות האמת.
המאמר, מאת אבי בניהו, טוען כי מינויו של דונלד טראמפ ליושב ראש מטה הבחירות בליכוד יגרום לישראל לשלם מחיר כבד, וכי המדינה ניצבת בפני כאוס פוליטי ואתגרים עצומים בתחומי הביטחון, המדינאות, הכלכלה וההסברה. בניהו קורא להקמת ממשלה חזקה, יציבה ואמינה שתלכד את העם ותתמודד עם האיומים, ביניהם איראן, חמאס וחיזבאללה, וכן הצורך למלא את קופת המדינה. הוא מציין כי ממשלת המעבר הנוכחית אינה כשירה למשימה זו, וכי הממשלה הימנית הקיצונית היוצאת קיבלה "מכתב פיטורים" מהציבור.
בניהו מבקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטוען כי הוא מתנהל כ"שליט יחיד" וכי יצר ההישרדות גובר עליו, במיוחד לאור כתב האישום נגדו. הוא משווה את יכולתו של נתניהו להשכיח את אירועי אוקטובר ליכולתו של אריק שרון להעלים את מלחמת לבנון הראשונה. לטענתו, ישראל זקוקה למנהיג מדינאי שיפעל ממלכתיות, יאחד את העם ויפסיק את השנאה והשיסוי, ולא ל"קמפיינר" ו"פרזנטור".
הכותב מתייחס גם ליחסים עם קטאר, שהפכה מ"מדינה מורכבת" לאויבת שקונה בחירות בכסף, וקורא להאצת חקירת השב"כ בנושא. הוא דן גם באפשרות של הרכבת ממשלה טובה ללא מערכת בחירות נוספת, אך מביע ספק בכך בשל ההתבצרות בגושים וחוסר האמון בנתניהו. הוא מזכיר את המצב בקריית שמונה כדוגמה להתעללות של ממשלת נתניהו בעיר ותושביה.
בנוסף, בניהו מציע לשלב באופן יזום את אזרחי ישראל הערבים בממשלה, תוך ציון שהם מהווים 20% מהאוכלוסייה ויכולים להיות שותפים טובים לניהול המדינה, במיוחד אלה שמגנים טרור ומכירים בישראל כמדינת העם היהודי. הוא מזהיר מהדרתם באמצעות הפעלת חרדות, ומשווה זאת לדרך לדרום אפריקה. הוא מציע להתחיל עם רע"מ.
לבסוף, בניהו מבקר את השימוש בסקרים ככלי עבודה מרכזי, וטוען כי מחיר השגיאה וההטעיה אינו שווה את זה. הוא מזכיר שיחות עם גבי אשכנזי על הפער בין "המציאות הווירטואלית" למצב בשטח.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
