התרחישים שהיו הופכים את התוצאה

ניתוח שבוצע על ידי מכון מסקר-רבדים במסגרת ברומטר הבחירות בחן כיצד שינויים בהיערכות המפלגות היו משפיעים על מאזן הכוחות בבחירות, כאשר התוצאות הנוכחיות מראות פער של 5 מנדטים לטובת גוש הימין (48:53). לפי הניתוח, פרישתו של וינטר הייתה עשויה לצמצם את הפער ל-2 מנדטים בלבד, בתנאי שרוב קולותיו היו עוברים להנדל ומאפשרים לו לעבור את אחוז החסימה. אם הנדל לא היה עובר את אחוז החסימה גם במקרה של פרישת וינטר, הפער לטובת גוש הימין היה גדל ל-6 מנדטים. תרחיש נוסף שבו נעם הייתה פורשת וקולותיה מתחלקים בין הציונות הדתית לעוצמה יהודית, היה מוביל להגדלת הפער ל-8 מנדטים לטובת גוש הימין, כאשר הליכוד הייתה זוכה במנדט נוסף על חשבון ישר.

האיחוד בין הציונות הדתית וזהות, שקיבלו יחד 5.1% מהקולות, היה בעל השפעה מכרעת. אם האיחוד לא היה מתרחש, סביר להניח ששתיהן לא היו עוברות את אחוז החסימה, מה שהיה הופך את מאזן הכוחות לטובת גוש השינוי עם פער של 2 מנדטים (49:51). מצב כזה היה מעניק לגוש השינוי לגיטימציה ציבורית רבה יותר להרכבת ממשלת מיעוט. אם בנוסף לכך גם הנדל היה עובר את אחוז החסימה, הפער לטובת גוש השינוי היה מתרחב ל-5 מנדטים (48:53).

הממצאים מצביעים על כך שהריצה המשותפת של סמוטריץ' ופייגלין, יחד עם ריצתו הנפרדת של וינטר, הביאו ככל הנראה לתוצאה הטובה ביותר עבור גוש הימין. הניתוח מדגיש את הרגישות של חלוקת המנדטים לשינויים קטנים בהיערכות הרשימות ובחלוקת הקולות, ואת ההשפעה הדרמטית שיכולה להיות לכך על הרכבת הממשלה ועתידה של מדינת ישראל.