דעה / למה ממשלת אחדות ועוד שתי הערות על תוצאות ואמת

המאמר דן בתוצאות הבחירות האחרונות בישראל, תוך השוואה למערכון של SNL על בחירות 2016 בארה"ב, שתיאר את הפער בין ציפיות הליברלים למציאות. הכותב מדגיש כי תוצאות הבחירות הן "האמת" שאינה ניתנת לערעור, בניגוד לסקרים ופרשנויות. הוא מציין כי למרות התמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו, ישנו גם ציבור גדול המעוניין בהחלפתו, וכי הציבור הערבי יצא להצביע בהמוניו, מה שמהווה רגע דמוקרטי חשוב.

הכותב טוען כי מדיניות ממשלת נתניהו כלפי הציבור הערבי, שכללה התעמרות והסטת תקציבים, הובילה לפגיעה בחייהם, וכי זו סיבה מספקת להצביע נגדה. לכאורה, תוצאות אלו אמורות לסלול את הדרך לממשלת שינוי בתמיכת המפלגות הערביות. עם זאת, המאמר מציג קשיים בכך, בעיקר בשל העימות הצבאי המתמשך והעמדות של הרשימה המשותפת, המתנגדת למלחמה. גם שיתוף פעולה עם רע"מ מורכב, למרות עמדותיו של עבאס.

הכותב מציע כי במצב הנוכחי, בו נתניהו נותר הפוליטיקאי הפופולרי ביותר, אין אפשרות להקים ממשלה יציבה בלעדיו. הוא דוחה את הרעיון של "ליכוד בלי נתניהו" כלא ריאלי, ומכריז על פרויקט "רק לא ביבי" כמת. למרות זאת, הוא טוען כי נתניהו אחראי ל-7 באוקטובר ומונע חקירה בעניין, וכי הוא הכשיר דמויות כמו בן גביר ופייגלין.

לבסוף, המאמר מציע כי האופק היחיד ליציבות פוליטית וחברתית הוא ממשלת אחדות, או "הפסקת אש" פוליטית. הוא מודה כי זו אינה פתרון אידיאלי וכי היא תתמודד עם קשיים רבים, אך מדגיש כי אין ברירה אחרת במציאות הנוכחית. ממשלה כזו תתמקד בניהול המבוי הסתום הפוליטי, בביטחון ישראל ובניהול מוסדות המדינה, תוך ניסיון לשקם את כללי המשחק.