המבחן הלאומי: אחים או תומכי הטרור?

הבחירות האחרונות חשפו פערים משמעותיים בין שאננות בגוש הימין להתעוררות במגזר הערבי, מה שהוביל להשפעה טרוריסטית מסוכנת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששידר ביטחון בניצחון, האמין כי שיטת ה"ווינר" תספיק. סקרים פנימיים של הליכוד ומאוחר יותר גם של דונלד טראמפ, העניקו לגוש הימין 61-64 מנדטים, מה שהוביל לתמיכה פומבית של טראמפ. עם זאת, אווירת הניצחון גרמה לשאננות בקרב בוחרי הימין, וקמפיין ה"גוועלד" שהופעל ביום הבחירות היה מאוחר מדי, לאחר שהמצביעים הערבים כבר הגיעו לקלפיות.

תוצאות הבחירות הראו כי גוש הימין עצר על 53 מנדטים בלבד, מה שמצביע על כך שגם קמפיין "גוועלד" מוקדם יותר לא היה משנה את התמונה באופן דרמטי, שכן הפער להקמת ממשלת ימין מלא היה גדול מדי. שיעורי ההצבעה הגבוהים במגזר הערבי היו גורם מכריע שלא נצפה, כאשר כשישית מחברי הכנסת יהיו ערבים, חלקם תומכי טרור. הדבר מעלה חשש ממשי מממשלה שתהיה תלויה בגורמים אלו.

במקביל, נחקרות חשדות להתערבות קטאר, המוגדרת כ"בית חם למחבלי חמאס", בזיופים והצבעות בלתי חוקיות במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות ולהשתלט על הכנסת. מצב זה מחייב את הפוליטיקאים, גם אלו שפסלו שותפים פוליטיים, להפגין אחריות לאומית. למרות מחלוקות עמוקות בנושאים כמו דת ומדינה ודמותה של ישראל, יש להאמין כי גם בקרב יריבים פוליטיים יהודים, האחריות הלאומית תגבר אל מול איום של גורמי טרור ערבים המבקשים להשתלט על המדינה.