לאן הולכים מכאן? התרחישים האפשריים אחרי הבחירות - והסיפור האמיתי שלא סופר

הבחירות האחרונות הוכיחו כי הגוש הלאומי בישראל מהווה את הרוב המוחלט, עם פער של לפחות חמישה מנדטים על פני הגוש הנגדי, למרות אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד בקרב מצביעי השמאל. התוצאות אישרו כי רוב היהודים תומכים בבנימין נתניהו, בתורת ישראל ובגוש הלאומי.

הסקרים והמדגמים שפורסמו לפני הבחירות כשלו באופן משמעותי, כאשר רובם לא צפו את התוצאות האמיתיות, כולל את התחזקות המפלגות הערביות ואת הפער בין נתניהו לאייזנקוט. הדבר מעלה שאלות קשות לגבי אמינותם ודיוקם של הסוקרים, וכן לגבי השפעתם על החלטות מצביעים.

העלייה המשמעותית בכוחן של המפלגות הערביות, המייצגות מאות אלפי אזרחים, מעוררת דאגה. נטען כי הבעיה אינה נובעת מגזענות, אלא מחוסר הזדהות של חלק מהמפלגות הללו עם מדינת ישראל, סירוב לגנות טרור, ואף הגדרת חמאס כ״ארגון צדקה״. הדבר מעלה שאלות לגבי זכות הבחירה וההיבחרות של נציגים שאינם רואים עצמם חלק מהמערכת הישראלית.

לאחר הבחירות, נבחנים מספר תרחישים להרכבת ממשלה. האפשרויות כוללות הקמת ממשלת אחדות עם נתניהו ברוטציה (65% סבירות), ממשלה עם החרדים ללא נתניהו (45%-55% סבירות), ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות (20%-30% סבירות), או בחירות חוזרות (65%-75% סבירות), הנחשב לתרחיש האופטימלי עבור הימין.