הבחירות לכנסת: ניתוח התוצאות והתרחישים הפוליטיים

הבחירות לכנסת התאפיינו במאבק צמוד בין הגושים, עלייה דרמטית בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, ואי-ודאות לגבי הרכבת הממשלה. בעוד האופוזיציה גילתה אופטימיות רבה, מגובה בארגון מרוכז, הסכמים עודפים וסקרים מעודדים, הקואליציה התמודדה עם תחושת אפתיה ועם מפלגות שנעו סביב אחוז החסימה. שיעור ההצבעה במגזר הערבי זינק מ-53.2% ל-80.3%, נתון שחלק מהפרשנים מייחסים לו השפעה על ההצבעה הגבוהה מהצפוי גם בקרב תומכי הקואליציה, והוא זה שקבע את תוצאות הבחירות ואת המבוי הסתום הפוליטי.

פרשת "כספי קטאר" שעלתה לכותרות סביב חשדות להזרמת כספים למגזר הערבי במטרה להשפיע על שיעור ההצבעה, עשויה לפגוע בלגיטימיות של קואליציה עתידית עם מפלגות ערביות, אך לא צפויה להוביל לביטול תוצאות הבחירות. תושבי שדרות, העיר שנפגעה קשות באירועי ה-7 באוקטובר, הגיעו להצביע בשיעור גבוה של 72.6%, כאשר הליכוד, עוצמה יהודית וציונות דתית זכו לרוב הקולות, מה שמרמז על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל "חסות" על כישלון ה-7 באוקטובר, לפחות בעיר זו.

מבחינת מספר המנדטים, הקואליציה הנוכחית ספגה הפסד, כאשר גוש המנדטים שלה הצטמצם מ-64 ל-53. הליכוד איבד חמישה מנדטים, ומפלגות נוספות בגוש הצטמצמו. עם זאת, התמונה הכוללת שונה: ארבע שנים קודם לכן, מפלגות האופוזיציה מרצ ובל"ד לא עברו את אחוז החסימה ו"שרפו" למעלה משבעה מנדטים, מה שהיטיב עם גוש נתניהו. בבחירות הנוכחיות, מנדטים אלו לא עברו למפלגות האופוזיציה, אלא חולקו בין מפלגות הקואליציה, בעיקר ש"ס ועוצמה יהודית. מטרת הליכוד הייתה למנוע מהאופוזיציה להגיע ל-61 מנדטים, והם הצליחו בכך.

האופוזיציה, למרות ההצבעה הגבוהה, לא הצליחה להביס את גוש נתניהו. גורמים באופוזיציה מייחסים את הכישלון לדמוגרפיה, אך גם לחוסר נחישות מצד מנהיגיה, ובפרט גדי אייזנקוט, שלא הפגין "אש" מספקת. האופוזיציה לא הצליחה להעביר אליה אף מנדט מגוש הקואליציה, ומצביעים מאוכזבים נותרו בבית או הצביעו למפלגות "גוש שלישי" שלא עברו את אחוז החסימה.

העלייה הדרמטית בהצבעה במגזר הערבי (מ-53% ב-2022 ל-80% ב-2026) העלתה את מחיר המנדט והייתה "מוות" עבור מפלגות כמו "עם ישראל" ו"מילואימניקים-כלכלית" שלא עברו את אחוז החסימה. מפלגות ערביות כמו רע"ם שואפות להצטרף לקואליציה או לתמוך בה מבפנים, בעוד הרשימה המשותפת שומרת על ריחוק. תרחישים להרכבת ממשלה כוללים ממשלת מיעוט, קואליציית אחדות או בחירות חוזרות, אך כל התרחישים דורשים מפלגות שיפרו הבטחות בחירות. אביגדור ליברמן, למשל, התחייב לא להיכנס לממשלה עם נתניהו או עם מפלגות ערביות.

האפשרויות להרכבת ממשלה נראות מורכבות. ממשלת מיעוט בראשות אייזנקוט נראית בעלת סיכויים נמוכים ללא תמיכת ליברמן. שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, שאיבדו חלק ניכר מכוחן, עשוי להיות אפשרי, אך נתקל בהתנגדות מצד שותפים פוטנציאליים כמו בנט וליברמן. תרחיש של ממשלת אחדות בין הליכוד ליש עתיד נראה כרגע כבעל סיכויים נמוכים. נתניהו ממתין לראות אם אייזנקוט יצליח להרכיב ממשלה, ומוכן לנסות שוב אם יכשל. השאלה מי יקבל ראשון את המנדט מהנשיא הרצוג להרכבת הממשלה נותרה פתוחה. התפתחויות בזירה האיראנית עשויות להשפיע על המצב הפוליטי בישראל.