ניתוח: תמרונים פוליטיים סביב חשד להתערבות בבחירות
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
ניתוח של "הארץ" טוען כי חשדות להתערבות חיצונית בבחירות לכנסת, שפורסמו בתקשורת, נועדו לשרת מטרות פוליטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב"כ דוד זיני. המטרה המוצהרת היא למנוע את הדחת יו"ר הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה, ולבלום שיתוף פעולה פרלמנטרי עם מפלגות ערביות. הניתוח משווה את המהלך לניסיונותיו של דונלד טראמפ לערער על תוצאות הבחירות בארה"ב. השב"כ הבהיר כי החקירה אינה מכוונת נגד ציבור שלם, ויו"ר ועדת הבחירות אישר את תקינות הבחירות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ניתוח: חשדות להתערבות חיצונית בבחירות נועדו לשרת מטרות פוליטיות של נתניהו וראש השב"כ.
- המטרה המוצהרת: מניעת הדחת יו"ר הכנסת הנוכחי ועיכוב שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות.
- הפרשה החלה בהדלפות על עשרות מיליוני שקלים מקטאר, אך החקירה עוסקת במאות אלפים.
- השב"כ הבהיר כי החקירה אינה מכוונת נגד ציבור שלם, אלא רק נגד מפרי חוק.
- יו"ר ועדת הבחירות אישר כי הבחירות התנהלו על פי החוק וכי יושרתן נשמרה.
גורמים במערכת הפוליטית בישראל מנסים, לכאורה, לנצל חשדות ל"התערבות חיצונית" בבחירות לכנסת כדי לפגוע בתוצאותיהן, לעכב את השתלטות האופוזיציה על יו"ר הכנסת ולמנוע שיתוף פעולה פרלמנטרי עם מפלגות ערביות. כך עולה מניתוח של עמוס הראל, המנתח הצבאי של "הארץ", שפורסם ביום חמישי. הראל מתאר את הפרשה כ"תמרון להשפעה שאורגן בחיפזון ובפאניקה, שתפחו ממדיו וחוברו בחוטים גסים", ומצביע על משרדי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב"כ דוד זיני כמקורות אפשריים למהלך, יותר מאשר על קטאר.
המטרה הפוליטית המיידית, על פי הניתוח, היא למנוע את החלפת יו"ר הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה מהליכוד, לאחר שהתברר כי לאופוזיציה, בסיוע מפלגות ערביות, יש רוב להדחתו. החלפת יו"ר הכנסת עשויה לאפשר קידום חקיקה לביטול חוקים שאושרו על ידי הקואליציה הקודמת במסגרת הרפורמה המשפטית. הליכוד, מצדו, דרש מיד להשעות את הליכי הבחירה ליו"ר הכנסת, צעד המעיד, לטענת הראל, על עיסוקו בהשלכות הפוליטיות של החשדות יותר מאשר בחקירתם.
הפרשה מתרחשת על רקע כישלון מחנה נתניהו להשיג רוב להקמת ממשלה חדשה, וקושי דומה מצד מחנה האופוזיציה, הנובע מהמשקל הפרלמנטרי של המפלגות הערביות ומהחרמות שהליכוד מוביל נגד שיתוף פעולה עמן. הראל סבור כי נתניהו שואף להנציח את המבוי הסתום, כדי לאפשר לו לנסות להרכיב ממשלה או להוביל לבחירות חדשות, בהן הוא מאמין שסיכוייו טובים יותר. הוא משווה את ניסיונות הערעור על תוצאות הבחירות לטענות זיוף של דונלד טראמפ ב-2021.
הראל מצביע על אירוניה בכך שהמחנה שהתנגד לחקירה עצמאית של אירועי 7 באוקטובר, עוסק כעת ב"יושרה" של הבחירות ומעלה שוב האשמות נגד אזרחים ערבים. הוא גם מעלה תמיהה לגבי בחירת קטאר כיעד להאשמות, למרות שנתניהו מתאר אותה כ"מדינה מורכבת", זאת על רקע חקירות של יועציו. הפרשה החלה עם הדלפה סימולטנית לערוצים 12 ו-13 על חשדות להעברת עשרות מיליוני שקלים מקטאר למפלגות ערביות, אך בהמשך התברר כי מדובר בחקירה על חשד להעברת מאות אלפי שקלים בלבד, ל"גורמים קשורים" לרשימה המשותפת.
הפרשנות הרווחת היא שיו"ר ועדת הבחירות, נעם סולברג, לא היה יכול שלא להורות על חקירה לאחר שהוצגו לו החשדות. השב"כ עצמו הבהיר כי החקירה אינה מצדיקה "האשמת קהל שלם שיצא להצביע באופן דמוקרטי וחוקי", והדגיש כי הפעולות יוגבלו למי שעבר על החוק. הראל מזהיר כי מסע דה-לגיטימציה נגד מפלגות ערביות עלול להוביל לאלימות נגד פלסטינים בגדה או בתוך ישראל. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אישר כי הבחירות התנהלו על פי החוק וכי "אין בסיס לטענות על פגיעה שיטתית".
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.