לא מקרה בודד: ההיסטוריה המדאיגה של החשדות בקלפיות הערביות

פרשת "טרור הקלפיות", בה נעצרו שבעה חשודים בחשד לשוחד בחירות לטובת רע"מ, אינה מקרה בודד אלא חלק ממגמה ארוכת שנים של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות בחברה הערבית. במשך למעלה מעשור, משקיפים, חברי ועדות קלפי ונציגי מפלגות מדווחים על תופעות כמו הכנסת מעטפות שלא כדין, הצבעות כפולות, התחזות, איומים על נציגים ושימוש במסמכי זיהוי של אחרים. למרות שהוגשו תלונות רבות, חלקן הובילו לפסילת קלפיות והעברת ממצאים למשטרה, אך מרבית המקרים לא זכו למענה מספק, ורק מעטים הגיעו לבית המשפט.

בבחירות 2015, יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט סלים ג'ובראן, הורה לפסול שתי קלפיות בכפר קאסם בשל פערים משמעותיים בין מספר המצביעים לתוצאות שנרשמו. קלפי נוספת בטייבה נבדקה בחשד לפגיעה בטוהר הבחירות, אך ג'ובראן קבע שניתן להסביר את הנתונים. החשדות הועברו למשטרה, אך לא פורסמו תוצאות חקירה או הליכים פליליים.

בשתי מערכות הבחירות של 2019, הוזכרו אי-סדרים חמורים בעשרות קלפיות, כולל מקרים של הכנסת מעטפות על ידי חברי ועדה, זיוף פנקסי בוחרים, ביטול תוצאות קלפיות בשל חשד להכנסת מעטפות רבות, והגשת כתבי אישום נגד חברי ועדות קלפי. גם לאחר בחירות 2020, הועברו שלוש קלפיות לחקירת המשטרה בשל חשש לעבירות פליליות, כולל אי-התאמות בפרוטוקולים ומעטפות חשודות.

נתונים שפורסמו בנובמבר 2022 הראו כי מתוך 154 תלונות שהוגשו בעקבות בחירות 2021, רק תלונה אחת הובילה להגשת כתב אישום, בעוד 153 נסגרו "מסיבות שונות". עם זאת, במקרים בהם התלונות נבדקו ביסודיות, הוגשו 13 כתבי אישום והוסכמו 12 הסדרים מותנים בבחירות 2019, מה שמוכיח כי חקירה יעילה יכולה להביא למיצוי הדין. פרשת "טרור הקלפיות" הנוכחית מהווה הזדמנות למערכות האכיפה להוכיח את יכולתן לטפל בפרשה מורכבת, לספק תשובות לציבור ולחזק את אמון הציבור בטוהר הבחירות.