האקדמיה ללשון עושה סדר: ההבדל בין שתי הביטויים שכולנו משתמשים
האקדמיה ללשון העברית הבהירה את ההבדל בין השימוש בביטויים "נִרְאֶה לי" (הווה) ו"נִרְאָה לי" (עבר). שתי הצורות נכונות דקדוקית, אך השימוש בהן תלוי בזמן המתכוון. הבלבול נובע מקושי להבחין בין תנועות עבר והווה בעברית, בדומה למילים אחרות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- האקדמיה ללשון העברית הבהירה את ההבדל בין "נִרְאֶה לי" (הווה) ל"נִרְאָה לי" (עבר).
- שתי הצורות נכונות דקדוקית, אך השימוש בהן תלוי בזמן.
- "נִרְאֶה" (בצירי) משמשת לתיאור הווה, כמו ב"נראה לי שאת צודקת".
- "נִרְאָה" (בקמץ) משמשת לתיאור עבר, כמו ב"הוא נראה לי חיוור אתמול".
- הבלבול נובע מקושי להבחין בין תנועות עבר והווה בעברית.
האקדמיה ללשון העברית פרסמה הבהרה בנוגע לשימוש נפוץ ושגוי בשתי צורות ביטוי בעברית: "נִרְאֶה לי" ו"נִרְאָה לי". האקדמיה מסבירה כי שתי הצורות נכונות דקדוקית, אך יש להבחין בין שימושן בהווה לשימושן בעבר. הצורה "נִרְאֶה" (בצירי) היא צורת הווה, ולכן משתמשים בה במשפטים כמו "נראה לי שאת צודקת" או "אתה נראה ממש טוב". גם הביטויים "כנראה", "ככל הנראה" ו"רואה ואינו נראה" שייכים לצורת ההווה.
לעומת זאת, הצורה "נִרְאָה" (בקמץ) היא צורת עבר. דוגמאות לכך הן "כבר לפני יומיים הוא נראה לי חיוור" או "הוא נראה מצוין אתמול במסיבה", המתארות מראה שהיה בעבר. האקדמיה מסבירה כי הבלבול נובע מכך שלעיתים קשה להבחין בין צורות עבר והווה בעברית רק על פי התנועות, בדומה למילים אחרות בבניין נפעל כמו "נכנס" ו"נשבע", בהן התנועה משתנה בהתאם לזמן. כתוצאה מכך, רבים משתמשים בצורת הקמץ ללא הבחנה בין זמנים.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.