האקדמיה ללשון מפתיעה: שתי המילים האלה תקינות לחלוטין
האקדמיה ללשון העברית פרסמה הבהרה לפיה הגייה בשתי צורות שונות של מילים כמו "חיכיתי" ו"ציפיתי" תקינה לחלוטין. ההבהרה, שפורסמה לקראת יום הבחירות, מסבירה כי תופעה זו מוכרת כבר מלשון המקרא. במקרא קיימות צורות פועל רבות המנוקדות בצירי, לצד הצורות המוכרות בחיריק. האקדמיה עודדה שיתוף של ההסבר עם דוברי עברית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- האקדמיה ללשון העברית קבעה כי הגייה בשתי צורות שונות של מילים כמו "חיכיתי" ו"ציפיתי" תקינה.
- ההבהרה הלשונית פורסמה על ידי האקדמיה לקראת יום הבחירות.
- האקדמיה מסבירה כי תופעת ההגייה הכפולה מוכרת כבר מלשון המקרא.
- במקרא קיימות כ-75 צורות פועל בבניין פיעל, בגוף ראשון יחיד, המנוקדות בצירי.
- האקדמיה עודדה את הציבור לשתף את ההסבר עם חבריהם המעירים על דקדוק.
לקראת יום הבחירות, האקדמיה ללשון העברית פרסמה הבהרה בנוגע להגייתן של מילים מסוימות, וקבעה כי שתי צורות הגייה שונות של מילים אלו תקינות לחלוטין. בין הדוגמאות שהובאו ניתן למצוא את הצורות חִכִּיתִי וגם חִכֵּיתִי, צִפִּיתִי וגם צִפֵּיתִי, וכן גִּלִּיתִי וגם גִּלֵּיתִי. האקדמיה הסבירה כי אין מדובר בחידוש לשוני, אלא בתופעה שמקורה כבר בלשון המקרא. על פי ההסבר, בתנ"ך מופיעות כ-75 צורות פועל בבניין פיעל, בגוף ראשון יחיד, כאשר כשליש מהן מנוקדות בצירי ולא בחיריק. דוגמאות לכך מהמקרא הן גִּלֵּיתִי, צִוֵּיתִי, עִנֵּיתִי, כִּסֵּיתִי ונִקֵּיתִי. לצד צורות אלו, מתועדות במקרא גם הצורות המוכרות בחיריק, כמו גִּלִּיתִי, צִוִּיתִי וכִּסִּיתִי. משמעות הדבר היא שדוברי עברית שנוהגים להגות מילים אלו בצירי אינם בהכרח טועים, גם אם סביבתם ממהרת לתקנם. האקדמיה אף ניצלה את ההזדמנות כדי לפנות לגולשים ולעודד אותם לשתף את ההסבר עם חבריהם שמרבים להעיר על דקדוק.