"האופציה המובילה בעיני הציבור הערבי: להיות רשת ביטחון לממשלת השינוי"

שיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל בבחירות לכנסת ה-26 הגיע ל-80.3%, עלייה דרמטית לעומת 53.9% בבחירות הקודמות. פרופסור נוהאד עלי, מרצה לסוציולוגיה, מסביר כי הסיבה המרכזית לעלייה היא התקפות מפלגות הימין על החברה הערבית, שהובילו למחאה המונית נגד דה-לגיטימציה. ההצבעה נתפסה כמחאה על מצבם של הערבים בכל התחומים, תוך שילוב דרישות למאבק באלימות ובדיור.

ההישג האלקטורלי בא לידי ביטוי בכך שהרשימה המשותפת צפויה להיות המפלגה השלישית או הרביעית בגודלה בכנסת עם 11 מנדטים, ורע"מ עם שמונה מנדטים. לדברי פרופ' עלי, רוב הציבור הערבי מעדיף את גישתה של הרשימה המשותפת, התומכת בהשתלבות ורואה עצמה כרשת ביטחון לממשלת שינוי, בעוד גישתה של רע"מ נתפסת כ"יותר מדי" עבור חלקים נרחבים בציבור.

למרות ביקורות על תת-ייצוג של צעירים ונשים ברשימות הערביות, שיעור ההצבעה הגבוה הביא לכניסתן של שתיים או שלוש נשים ערביות לכנסת, וכן של מועמדים צעירים. בקרב הבדואים בנגב נרשמה עלייה משמעותית בהצבעה, כאשר רע"מ שמרה על יתרון בזכות קו מסורתי ודתי יותר, אך גם הרשימה המשותפת זכתה לקולות בזכות הצבת מועמדים בדואים במקומות ריאליים.

הציבור הדרוזי, ששיעור הצבעתו עלה ל-61.9%, הביע אכזבה מהימין ומהדרה, אך גם לא מצא מקום במפלגות המרכז והשמאל, מה שהוביל חלקים ממנו לתמוך במפלגות הערביות. פרופ' עלי סבור כי הציבור הערבי לא יאפשר למפלגות הערביות לחבור לליכוד, שכן הדבר יגרום ל"התאבדות" פוליטית של רע"מ. הוא מציע למפלגות הערביות לנהל משא ומתן משותף עם גדי איזנקוט כרשימה טכנית אחת, כדי לקדם סוגיות אזרחיות חשובות כמו אלימות, דיור ואבטלה.

פרופ' עלי הביע ביקורת על כך שהציבור הערבי אינו נתפס כשותף ראוי, למרות שאינו נפסל בשל אידיאולוגיה אלא בשל היותו ערבי. הוא מציע כי האופציה המובילה בעיני הציבור הערבי היא לשמש כרשת ביטחון לממשלת שינוי.