הפתעת הבחירות: מה עומד מאחורי ההישג של המפלגות הערביות?

המפלגות הערביות בישראל רשמו הישג פוליטי דרמטי בבחירות לכנסת ה-26, כשהן מזנקות מ-10 מנדטים בסקרים ל-17-18 מנדטים על פי מדגמים ראשוניים. נתונים אלו, שהתבהרו עם התקדמות ספירת הקולות, מצביעים על "רעידת אדמה פוליטית" ועל החזרת החברה הערבית ללב ההכרעה הפוליטית בישראל.

הרשימה המשותפת הגיעה למקום הרביעי עם 8.52% מהקולות (כ-234 אלף), בעוד רע"מ עברה את אחוז החסימה עם 3.41% (כ-94 אלף). יחד, שתי המפלגות מחזיקות בכמעט 12% מהקולות הכשרים. הישג זה מיוחס לשתי סיבות עיקריות: ראשית, משבר הביטחון האישי והפשיעה הגואה ביישובים הערביים, שהפכה את ההצבעה לאקט של הגנה עצמית. בנוסף, חשש מהמשך כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי עורר מצביעים רבים. שנית, נשבר מחסום הייאוש וההבנה כי החרמת הקלפיות מפקירה את הגורל התקציבי והאזרחי של האזרחים הערבים.

שיעור ההצבעה הגבוה במגזר הערבי, שהגיע לכ-53% בבחירות האחרונות, מהווה לקח ממערכות בחירות קודמות. בבחירות מרץ 2020 נרשם שיא הצבעה של 65% שהניב 15 מנדטים, אך ב-2021 ירד השיעור ל-45% בלבד עקב פיצול פנימי. בבחירות האחרונות, למרות הריצה בשלוש רשימות נפרדות, הציבור הערבי והנהגתו הפגינו התלכדות סביב כתובת פוליטית מאוחדת ותחושת השפעה.

ההישג של המפלגות הערביות מהווה גם "כתב אישום חריף נגד מכוני הסקרים", אשר העריכו בחסר את כוחן והחמיצו את גל ההתגייסות ברחוב הערבי, ככל הנראה בשל הסתמכות על מודלים שמרניים והנחת עבודה של אדישות וייאוש.