מחקר ישראלי: האם ניתן לחזות את העתיד באמצעות תחזיות קולקטיביות?

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר מקיף שבחן למעלה ממיליון תחזיות מפלטפורמות שונות, במטרה לבדוק את מידת הדיוק של חיזויים קולקטיביים. המחקר, שפורסם בכתב העת PNAS, בחן האם ניתן לחזות את העתיד על ידי שאילת שאלות מרובות אנשים המסתמכים על כספם או על המוניטין שלהם.

הקבוצה, בראשותו של פרופסור מיכאל גיליעד, ניתחה 1,014,122 תחזיות מעשר שנים של פעילות בארבע פלטפורמות: Polymarket, Kalshi, Manifold ו-Metaculus. הנתונים כיסו שתים עשרה תחומים, החל מבחירות וגיאופוליטיקה ועד טכנולוגיה וביטחון, וטווחים של תחזית שנעו בין שעות לימים ועד שנים.

הקריטריון המרכזי במחקר היה "כיול", מידת ההתאמה בין ההסתברות המוצהרת לבין התרחשות בפועל לאורך זמן. נמצא כי התחזיות הקולקטיביות היו מכוילות היטב, כאשר דיוקן ניכר כבר ברבע הראשון של תקופת התחזית, עוד לפני שרוב המידע היה זמין. הדיוק אף עלה ככל שהאירוע התקרב, בעיקר בשל יכולתם של המשתתפים להבחין טוב יותר בין אירועים צפויים לאי-צפויים.

עם זאת, ניתוח מעמיק חשף הטיות שיטתיות בתחומים משמעותיים. תחזיות הקשורות לסכסוכים צבאיים, יחסים בינלאומיים וטכנולוגיה נטו לנטות להיות מנופחות, בעוד שסיכויי אירועים הקשורים לבחירות הוערכו בחסר. ממצא זה בעל חשיבות מיוחדת, שכן תחזיות אלו משפיעות לעיתים קרובות על החלטות מעשיות.

"המסקנה העיקרית מדהימה: שוקי התחזיות ופלטפורמות החיזוי הקולקטיבי מכוילות בצורה מפתיעה לטובה", צוטט גיליעד. החוקרים הדגישו כי אין מדובר בידיעת העתיד בוודאות, אלא בקבלת מידע בעל ערך על התוצאה הסבירה, תוך התחשבות בהטיות ידועות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות פוליטיות, כלכליות או טכנולוגיות.