כ-49% לאיזנקוט, 29% לנתניהו: שוקי התחזיות דוחקים את הסקרים, וכמה אפשר לסמוך עליהם
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
בוחרים, תורמים וכלי תקשורת פונים יותר ויותר לפלטפורמות הימורים כמו קלשי ופולימרקט כדי לחזות תוצאות בחירות, במקום להסתפק בסקרים. הבחירות לכנסת הפכו לשוק פעיל עם מחזור של עשרות מיליוני דולרים, בו גדי איזנקוט מוביל במירוץ לראשות הממשלה. מבקרים מזהירים מפני סיכונים לדמוקרטיה וחששות לגבי אמינות השווקים הקטנים יותר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- גדי איזנקוט מוביל במירוץ לראשות הממשלה בשוקי ההימורים, עם כ-48.8% סיכוי.
- בנימין נתניהו במקום השני עם כ-29% סיכוי, נפתלי בנט עם כ-16% ואביגדור ליברמן עם כ-2.4%.
- הבחירות לכנסת הפכו לשוק הימורים פעיל עם מחזור של עשרות מיליוני דולרים.
- הסיכוי שאחד הגושים יגיע ל-61 מנדטים מוערך בכ-14.5% בלבד.
- גוש האופוזיציה מקבל סיכוי של כ-57.5% להשיג יותר מנדטים מגוש נתניהו.
- מבקרים מזהירים מפני סיכונים לדמוקרטיה וחששות לגבי אמינות השווקים הקטנים.
במקום להסתפק בסקרי דעת קהל, בוחרים, תורמים וכלי תקשורת בינלאומיים פונים יותר ויותר לפלטפורמות הימורים כמו קלשי ופולימרקט כדי לחזות תוצאות בחירות. פלטפורמות אלו, המאפשרות מסחר בחוזים על אירועים עתידיים, מציגות את הסיכויים הנתפסים לאירועים אלו על בסיס הערכות כספיות של המשתתפים. הצלחתן גברה לאחר ניצחון משפטי של קלשי ב-2024 שאפשר מסחר בחוזים על בחירות בארה"ב, אך מבקרים מזהירים מפני סיכונים לדמוקרטיה.
הבחירות לכנסת הקרובות הפכו לשוק פעיל במיוחד, עם מחזור מסחר של עשרות מיליוני דולרים. בשוק המרכזי בפולימרקט העוסק בזהות ראש ממשלת ישראל הבא, גדי איזנקוט מוביל עם סיכוי של כ-48.8%, ואחריו בנימין נתניהו עם כ-29%, נפתלי בנט עם כ-16% ואביגדור ליברמן עם כ-2.4%. בשוק אחר, מפלגתו של איזנקוט מקבלת כ-69.5% מהסיכויים להיות המפלגה הגדולה ביותר, לעומת כ-30.5% לליכוד.
התחזיות לגבי הרכבת קואליציה מורכבות יותר. הסיכוי שאחד הגושים יגיע ל-61 מנדטים מוערך בכ-14.5% בלבד. עם זאת, גוש האופוזיציה מקבל סיכוי של כ-57.5% להשיג יותר מנדטים מגוש נתניהו, שמוערך בכ-42.5%. בשוק נפרד בקלשי, איזנקוט מוביל במירוץ על זהות מחליפו של נתניהו עם כ-57 סנט, ובנט שני עם כ-18 סנט.
המומחים מציינים כי בעוד שווקים גדולים כמו אלו של הבחירות בארה"ב נזילים מאוד וקשים להטיה, שווקים קטנים יותר בישראל עלולים להיות מושפעים מעסקאות בודדות, מה שמעלה חששות לגבי אמינותם כמדד אובייקטיבי. זאת בניגוד לסקרים, המודדים כוונות הצבעה, בעוד שהשווקים מתיימרים לחזות תוצאה בפועל.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
