עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות

במהלך הקדנציה האחרונה, ציבור העצמאים בישראל נשא בנטל משמעותי של העלאות מסים, הגבלות בירוקרטיות וחובות חדשות, כגון העלאת מסים, החמרת הגבלות השימוש במזומן, תיקוני רגולציה בנושאי פרטיות, העלאת שכר המינימום וחובת הקלטת שיחות. חוקים רבים שנועדו להשוות את תנאי העצמאים לאלו של השכירים, כמו גמלת אבל ודמי מחלה, נתקעו ולא קודמו. במקביל, חוקים כמו "רווחים כלואים" והחמרת מודל "חשבוניות ישראל" הביאו להכנסות משמעותיות למדינה אך יצרו סרבול בירוקרטי ופגעו בכלי חיסכון של עצמאים.

העצמאים התמודדו עם צעדי מיסוי ונטל ביצוע, כמו חוק הרווחים הכלואים שחייב מס של 2% על רווחים מעל 750 אלף שקל בחברות מעטים, מה שהכניס כ-20 מיליארד שקל למדינה אך צמצם אפשרויות חיסכון. בנוסף, הוחמר מודל "חשבוניות ישראל" המחייב קבלת מספר הקצאה דיגיטלי מרשות המסים כתנאי לקיזוז מע"מ, והרף להחמרה ירד בהדרגה. הועלו גם דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות לעצמאים בינואר 2025, צפויה הכנסה של כ-5 מיליארד שקל בשנה, והועלה מס יסף ב-2% על הכנסות פסיביות.

בצד התפעולי, הוחמר חוק צמצום השימוש במזומן, תקרת העסקה מול עוסק ירדה ל-6,000 שקל. תיקון לחוק הגנת הפרטיות הטיל חובות אבטחת מידע ועיצומים כבדים על עסקים זעירים, וחוק שמירת הקלטות חייב עסקים רבים לתעד ולשמור שיחות. העלאות שכר המינימום הגדילו את הוצאות השכר וההפרשות הסוציאליות לעצמאים מעסיקים ללא פיצוי.

למרות שציבור העצמאים מונה למעלה מחצי מיליון איש, הוא מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי מאורגן. גיתית שלומי ציינה כי החוקים האחרונים לטובת עצמאים שעברו היו דמי לידה לעצמאיות וחובת פנסיה, והתלוננה על חוסר זכויות כמו דמי אבטלה. בבחירות האחרונות, נושא העצמאים כמעט ולא הופיע בקמפיינים, וגם התייחסויות של מועמדים כמו נפתלי בנט ושאול מרידור היו מסויגות.

הכנסת הבאה תידרש להכריע בנוגע למעמדם החוקי והכלכלי של העובדים העצמאים, אך התעלמות הקמפיינים מהציבור הזה מדגישה את הפער בין הקלות שבה מוטלים עליו נטל תקציבי ורגולציות, לבין חוסר הנכונות הפוליטית להשלים חקיקה שתעניק לו רשת ביטחון סוציאלית שוויונית.