מלכוד ה-59: התרחישים שעשויים להשאיר את נתניהו בשלטון

למרות תוצאות המדגמים המצביעות על פחות מ-61 מנדטים לגוש הימין, בליכוד מאמינים כי בנימין נתניהו יקבל את המנדט להרכבת הממשלה, זאת בשל היעדר מועמד מוסכם אחר במרכז-שמאל. נתניהו, שהוכיח בעבר יכולת להרחיב קואליציות, עומד בפני שלוש אפשרויות מרכזיות הדורשות פריצת דרך פוליטית מחוץ לגוש הטבעי שלו.

האפשרות הראשונה היא הקמת ממשלת אחדות עם גדי איזנקוט, מהלך המועדף על בית הנשיא. ממשלה כזו, הכוללת את הליכוד, הציונות הדתית, החרדים ומפלגת "ישר!", תעניק לנתניהו 65-68 מנדטים. איזנקוט ידרוש רוטציה, הקפאת הרפורמה המשפטית וממשלת הסכמות, בעוד נתניהו יזכה ליציבות ולתדמית ממלכתית, אך יפחית את תלותו במפלגות החרדיות. עבור איזנקוט, כניסה כזו לממשלה עלולה לפרק את בסיס תמיכתו.

אפשרות נוספת היא פנייה לליברמן או לבנט במטרה לפצל את גוש השינוי. לליברמן יוצע תיק הביטחון והתחייבות לנוסח מרוכך בחוק הגיוס, בעוד לבנט יוצעו תיקים בכירים והבטחה לרשימה משותפת בעתיד. האתגר המרכזי הוא חוסר האמון, שכן שניהם נשבעו שלא לשבת תחת נתניהו. הדבר יחייב את נתניהו לשלם מחיר כבד בתיקים, ויתורים מדיניים ומשפטיים, והסכמה להקפאת חוקי המהפכה המשפטית.

האפשרות השלישית היא "גיוס עריקים" בודדים ממפלגות האופוזיציה, במקרה של כישלון החיבורים הגדולים. מדובר בצירוף 2-3 חברי כנסת מישראל ביתנו, "ישר!" או מפלגת בנט. החוק מקשה על פילוג של פחות משליש סיעה, אך ניתן להקים ממשלה בתמיכה מבחוץ או בהימנעות. היעדים הם חברי כנסת ימניים שמתנגדים לשבת עם מפלגות ערביות או חברי כנסת מימין שלא יסכימו לשבת עם הרשימה המשותפת. הסיכון הוא ממשלה רעועה ותדמית של "גניבת קולות".

מכשול נוסף הוא "מלכוד ה-59", תרחיש בו גוש הימין נותר עם 59 מנדטים או פחות, מה שיאפשר לגוש המרכז-שמאל-ערבים להגיע ל-61 מנדטים. במצב כזה, הכנסת החדשה תוכל להתכנס, להדיח את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ולמנות יו"ר מטעמה, שישלוט בסדר היום ויעכב חקיקה. בתרחיש קיצון, אם כל גוש המרכז-שמאל יתאחד וימליץ על מועמד אחד, הם יוכלו לנסות לקחת מנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה. אפשרות נוספת היא בחירות חוזרות, בדומה לתרחיש 2019, אם אף אחד לא יסכים לשבת עם נתניהו.