מהמדגם ועד לממשלה: מה באמת קורה אחרי הבחירות?

הכתבה מתארת את התהליך המורכב המתרחש לאחר סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת, החל מספירת הקולות ועד להשבעת הממשלה. בליל הבחירות, התוצאות המוצגות בטלוויזיה הן של מדגמים בלבד, שאינם התוצאות הרשמיות. תהליך ספירת הקולות הרגילים מתחיל מיד עם סגירת הקלפיות, ונמשך אל תוך יום הבחירות למחרת, כאשר התוצאות מתעדכנות בהדרגה. נתון חריג בבחירות הנוכחיות הוא היקף הצבעות במעטפות כפולות, המוערך בכ-650 אלף קולות, שספירתן נפרדת ועלולה להשפיע על חלוקת המנדטים הסופית. קולות אלו, השקולים לכ-14-15 מנדטים, יכולים לשנות את התמונה הראשונית ואף להשפיע על מפלגות הנמצאות סמוך לאחוז החסימה.

לאחר ספירת כלל הקולות, נקבעת חלוקת 120 המנדטים בכנסת על פי שיטת בדר-עופר, תוך התחשבות באחוז החסימה (3.25%) והסכמי עודפים בין מפלגות. התוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם עד 4 בנובמבר 2026. לאחר מכן, מתחיל שלב התייעצויות בבית הנשיא, בו הנשיא שומע את המלצות הסיעות ומטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. למועמד זה עומדים 28 ימים, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים, לגבש קואליציה.

תהליך הרכבת הממשלה כולל משא ומתן אינטנסיבי בין הסיעות, הדן בנושאים עקרוניים, חלוקת תפקידים ודרישות ייחודיות של כל מפלגה, בדגש על מפלגות חרדיות. אם המועמד הראשון נכשל, ניתן להטיל את המשימה על מועמד שני, או לפנות למנגנון של 61 חברי כנסת הממליצים על מועמד. רק אם כל הניסיונות נכשלים, הכנסת מתפזרת ומוכרזות בחירות חדשות. בסופו של התהליך, הממשלה החדשה מוצגת בכנסת ונדרשת להצבעת אמון. עד להקמתה, הממשלה היוצאת ממשיכה לכהן.