לפי תוצאות המדגמים: גם סמוטריץ' סבל מ"קללת שר האוצר"

על פי ממוצע תוצאות המדגמים, נראה כי מפלגת הציונות הדתית, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', קיבלה 5 מנדטים בבחירות האחרונות, ירידה לעומת 7 מנדטים שקיבלה ב-2022. יחד עם מפלגת זהות, בראשות משה פייגלין, קיבלה הרשימה המשותפת 6 מנדטים. נתון זה מצביע על כך שסמוטריץ' לא הצליח לשבור את "קללת שר האוצר", תופעה בה מפלגת שר האוצר נפגעת בבחירות שלאחר כהונתו.

התופעה, שהחלה לצבור תאוצה מאז 1984, מתרחשת כאשר יושב ראש מפלגה מכהן כשר אוצר. עד אז, שרי האוצר הגיעו ממפלגת השלטון. שמעון פרס היה יושב ראש המפלגה הראשון שכיהן כשר אוצר, אך הוא מצא עצמו באופוזיציה לאחר "התרגיל המסריח" ולא התמודד בבחירות כשר אוצר מכהן. לאחר כשני עשורים בהם שר האוצר הגיע ממפלגת השלטון, המצב השתנה ב-2013 עם כניסת יש עתיד בראשות יאיר לפיד לקואליציה וקבלת תיק האוצר. מאז, למעט תקופה קצרה בה ישראל כץ כיהן בתפקיד, שר האוצר היה תמיד יושב ראש מפלגה קואליציונית.

ההיסטוריה מראה כיצד מפלגות של שרי אוצר סבלו מירידה משמעותית בכוחן הפוליטי. יש עתיד ירדה מ-19 ל-11 מנדטים ב-2015, כולנו ירדה מ-10 ל-4 מנדטים ב-2019, ישראל ביתנו ירדה מ-7 ל-6 מנדטים ב-2022, וכעת הציונות הדתית חוותה ירידה של 29%. גם בנימין נתניהו, שכיהן כשר אוצר תחת אריאל שרון, חווה ירידה דרסטית של 68% בכוח הליכוד בבחירות 2006 לאחר התפטרותו וחזרתו לראשות המפלגה.