פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

עם סגירת הקלפיות בבחירות האחרונות, ערוצי הטלוויזיה השונים פרסמו את מדגמי הבחירות שלהם, שהציגו תמונת מצב ראשונית של כוחם של הגושים השונים והתאמתם להרכבת ממשלה. השוואה בין המדגמים השונים חושפת פערים ניכרים בין מכוני המחקר, כאשר הפער הגדול ביותר נרשם בין ערוץ 14 לבין כאן 11 וחדשות 13, עם הבדל של עשרה מנדטים בהערכת כוחו של גוש נתניהו. בעוד שבערוץ 14 הגוש מתקרב לרוב הדרוש עם 60 מנדטים, גוש איזנקוט מגיע לשפל של 43 מנדטים. לעומת זאת, בכאן 11 ובחדשות 13 התמונה הפוכה, כאשר גוש איזנקוט מוביל עם 53 מנדטים לעומת 50 לגוש נתניהו. ערוצים נוספים הציגו תמונת ביניים מתונה יותר.

ברמת המפלגות הבודדות, הליכוד הציגה את התנודתיות הגדולה ביותר, עם טווח שבין 24 מנדטים בערוץ 12 ל-30 מנדטים בערוץ 14. גם ישראל ביתנו הציגה פערים משמעותיים, הנעים בין 4 מנדטים בערוץ 14 ל-8 מנדטים בכאן 11 ובערוץ 12. מפלגות המרכז באופוזיציה, "ישר" ו"ביחד", הציגו פערים של ארבעה מנדטים כל אחת. ש"ס נעה בין 6 ל-9 מנדטים, בעוד רע"מ נשארה יציבה על 7 מנדטים ברוב הערוצים.

בכל ששת המדגמים, הליכוד הייתה המפלגה הגדולה ביותר, אך אף גוש לא הגיע לרוב הדרוש של 61 מנדטים להקמת ממשלה. כל הרשימות הקטנות נותרו מתחת לאחוז החסימה. הפערים בין המדגמים נובעים משילוב של אתגרים סטטיסטיים, הבדלים בשיטות המחקר והטיות אפשריות. בין הגורמים לכך נמנים תמהיל שונה של קלפיות, מודלים סטטיסטיים שונים, שיטות איסוף נתונים מגוונות (שילוב של קלפיות דמה עם סקרים טלפוניים/אינטרנטיים), תופעת ה"משקרים" (אנשים המצביעים באופן שונה מההצבעה בפועל), והיעדר קולות המעטפות הכפולות, שצפויים להגיע לכ-600 אלף קולות.