למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל

אינטל הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק (Classiq) תמורת 2.2 מיליארד דולר, במטרה להוביל את שוק המחשוב הקוונטי העתידי. הרכישה, שבוצעה למרות שוק המחשוב הקוונטי עדיין אינו מפותח באופן מלא, נועדה להבטיח את מקומה של אינטל בשרשרת הערך של טכנולוגיה זו, השונה מטכנולוגיית הסיליקון המסורתית שלה.

מייסדי קלאסיק, אב ובנו, צפויים לקבל כ-200 מיליון דולר מהעסקה. המהלך מעורר דיון בקרב משקיעים לגבי האם מדובר בהימור מושכל לפיצוי על אובדן נתחי שוק בתחומי המובייל וה-AI, או שמא מדובר בהימור מסוכן מדי. מניית אינטל ירדה מעט במסחר לאחר פרסום הידיעה, זאת לאחר עלייה שנרשמה יום קודם לכן.

מומחים בתעשייה חלוקים לגבי מועד ההבשלה של המחשוב הקוונטי, כאשר הערכות נעות בין 2027 ל-2030. בעוד שאינטל בחרה בגישת רכישה אגרסיבית, חברות טכנולוגיה גדולות אחרות כמו גוגל ומיקרוסופט מתמקדות בפיתוח פנימי, ואילו אמזון, מטא ואנבידיה נוקטות בגישות שונות, כמו סימולציות קוונטיות באמצעות מעבדים גרפיים.

המהלך של אינטל מתבצע על רקע התאוששות פיננסית מסוימת של החברה, שכללה צמצום חובות וביטול השקעות עתק. עם זאת, היסטוריית רכישות בעייתיות של אינטל בעבר, כמו רכישת מובילאיי, מעלה חששות בקרב המשקיעים לגבי הצלחת רכישת קלאסיק.

הקשר הביטחוני עשוי להוות גורם משמעותי בהחלטה של אינטל. שיתוף הפעולה ההדוק עם הממשל האמריקאי והפנטגון, וההשקעות הממשלתיות בתעשיית השבבים, הופכים את אינטל לנכס לאומי אמריקאי. מערכת הביטחון האמריקאית רואה במחשוב הקוונטי, ובפרט בחיישנים קוונטיים, פתרון לאתגרי סייבר, הצפנה וסימולציות מורכבות.

במקביל, העסקה מדגישה את מעורבותם הגוברת של גופים מוסדיים ישראליים בהשקעות ישירות בהייטק. חברת הפניקס, למשל, רשמה רווח משמעותי מהשקעתה בקלאסיק, ומצטרפת למוסדיים נוספים כמו הראל ומור המגדילים את השקעותיהם בחברות טכנולוגיה ישראליות.