המחירים עולים, אך הכלכלה נדחקת לשולי הקמפיין הבחירות בישראל

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, יוקר המחיה בישראל עולה לכותרות עם עלייה של 14% במחיר הקמח וצפי לעלייה של 2% במחירי הביצים בחודש הבא. למרות הלחץ הכלכלי על משקי הבית, נראה שהנושא הכלכלי נדחק בקמפיינים הבחירות לטובת סוגיות ביטחוניות. עיתונאית הצרכנות דנה ירקטש ציינה כי מפלגות שונות הציגו הבטחות כלכליות: הליכוד נמנע מדיבור על מחירים, נפתלי בנט תוקף מונופולים, וגדי איזנקוט מציג תוכנית להורדת יוקר המחיה.

מומחים כלכליים הביעו אכזבה מהיעדר התייחסות מעמיקה לכלכלה בקמפיין, למרות השפעתה הישירה על האזרחים. לא הוצגו מנגנונים אמינים לפירוק מונופולים. הליכוד, בניגוד לבחירות קודמות בהן הבטיח נתניהו הורדת מחירים, נוקט שתיקה יחסית בנושא הכלכלי, ומתמקד בנושאים כמו מטבעות קריפטוגרפיים. גדי איזנקוט מציג תוכנית בת שמונה משימות להורדת יוקר המחיה והמיסים, אך ללא מקורות מימון ברורים. שאול מרדור, לשעבר ראש אגף התקציבים, מציג בסרטוני תעמולה את עליית המחירים ומתחייב לפרק מונופולים, אך מעורר שאלות לגבי תפקידו הקודם.

נפתלי בנט תוקף ברשתות החברתיות יבואנים וחברות מזון גדולות, אך מבקרים מציינים כי לא התנגד לעסקת "תנובה" כשהיה שר הכלכלה, וכי יועציו מקורבים לאנשי עסקים בכירים. מפלגות שהתמקדו בכלכלה, כמו זו של ירון זליכה ויואז הנדל, מתקשות לתרגם את המסרים לתמיכה ציבורית ונאבקות לעבור את אחוז החסימה.

סקרים ומחקרים מראים כי הציבור מעדיף להתמקד בסוגיות ביטחוניות על פני יוקר המחיה, בשל תחושת חוסר ביטחון ואי-אמון בהבטחות פוליטיות. תושב אחד צוטט: "מה חשיבות מחיר החלב אם אינך יודע אם תחזור הביתה?" נראה כי סוגיות ביטחוניות גוברות על הדיון הכלכלי, והבטחות המפלגות ייבחנו רק לאחר הבחירות.