לא בהכרח המפלגה הגדולה: מי יבחר את ראש הממשלה?

מיליוני ישראלים מצביעים היום (שלישי) בבחירות לכנסת ה-26, אך תוצאות הבחירות אינן קובעות באופן ישיר מי יהיה ראש הממשלה הבא. בניגוד לתפיסה רווחת, המפלגה הגדולה ביותר אינה זוכה אוטומטית בתפקיד. ההכרעה תתקבל לאחר הליך התייעצויות בבית הנשיא, משא ומתן קואליציוני והצבעת אמון בכנסת.

לאחר פרסום התוצאות הרשמיות, נשיא המדינה יצחק הרצוג יזמן את נציגי הסיעות להתייעצויות. כל סיעה תמליץ על מועמד להרכבת הממשלה, והנשיא יבחן את ההמלצות ואת האפשרות המעשית להקמת קואליציה. חוק יסוד: הממשלה אינו מחייב את הנשיא להטיל את המנדט על ראש המפלגה הגדולה ביותר, אלא על חבר כנסת בעל סיכוי גבוה להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת.

על פי החוק, הנשיא מטיל את תפקיד הרכבת הממשלה בתוך שבעה ימים מפרסום תוצאות הבחירות. לאחר מכן, עומדים לרשות המועמד 28 ימים להשלמת המשא ומתן הקואליציוני, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים, כך שבסך הכל 42 ימים.

במהלך תקופה זו, ראשי המפלגות מנהלים משא ומתן על קווי יסוד, חלוקת תיקים ותפקידים והתחייבויות בנושאים שונים. אם המועמד הראשון נכשל בהרכבת ממשלה, הנשיא יכול להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר. במקרה כזה, יעמדו לרשותו 28 ימים ללא אפשרות הארכה. אפשרות נוספת היא שהכנסת תתפזר ותוביל לבחירות נוספות.

גם לאחר גיבוש הסכמים קואליציוניים, הממשלה אינה נכנסת לתפקיד באופן אוטומטי. יש להודיע לנשיא וליו"ר הכנסת על הרכבת הממשלה, ולאחר מכן הכנסת תצביע על אמון בממשלה החדשה. עד אז, הממשלה היוצאת ממשיכה לכהן.