איזנקוט, נתניהו, בנט, ליברמן - מי טוב לכיס שלכם?

לקראת הבחירות, המועמדים המובילים לבחירות מציגים חזית אחידה בנוגע למס הכנסה, כאשר אף אחד מהם אינו מתכנן להעלות אותו, וגדי איזנקוט אף מבטיח להפחיתו לעובדים. שלושה מבין המועמדים, למעט בנימין נתניהו, מציעים להתנות קבלת הטבות, סבסודים והנחות בארנונה בשירות ובעבודה.

ההבדלים המרכזיים בין המועמדים מתמקדים בדרכים לממן תקציב ביטחון גבוה, כאשר הגירעון הלאומי עומד על למעלה מ-4% מהתוצר, וכן בפתרונות למחירי המזון והדיור הגואים. הליכוד הוא המפלגה היחידה מבין הארבעה שלא פרסמה מצע כלכלי כתוב, זאת בדומה למפלגות ש"ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית.

בנימין נתניהו מציג תוכנית עשורית בהיקף 350 מיליארד שקל להתעצמות צה"ל וייצור חימושים מקומי, וטוען כי ניתן להגדיל את תקציב הביטחון ללא העלאת מסים. גדי איזנקוט מציע הפחתת מס הכנסה לעובדים, מימון באמצעות מאבק בהון שחור ומיסוי מוצרים מזיקים, והטבות סוציו-אקונומיות ללא הבדלי מגזר. נפתלי בנט מתחייב להוריד את מחירי המזון לרמת ה-OECD תוך שלוש שנים באמצעות פירוק מונופולים ופתיחת היבוא, ולהעניק הטבת דיור של מיליון שקל למשרתי מילואים פעילים. אביגדור ליברמן מתכנן תוספת של כ-25 מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון למשך עשור, במימון ביטול כספים קואליציוניים וקיצוץ בתקציבי המגזר החרדי, וכן להציע משכנתא של עד 90% לזוגות צעירים משרתים.

ישראל ביתנו הציגה את המצע הכלכלי המפורט ביותר מבין המפלגות שפרסמו מצע, אך ללא חישוב מלא של מקורות המימון. הממשלה הבאה תתמודד עם יחס חוב-תוצר של כ-70%, לעומת כ-60% לפני המלחמה, ותצטרך להעביר תקציב לשנת 2027.