מהפך דרמטי בברזיל: לולה ניצח את בנו של בולסונארו

לואיז אינסיו לולה דה סילבה, נשיא ברזיל המכהן, נבחר לכהונה רביעית לאחר שגבר בסיבוב השני של הבחירות על פלאביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו. לולה זכה בכ-51.8% מהקולות לעומת כ-48.2% ליריבו, בפער של כ-4.4 מיליון קולות. ניצחון זה נחשב למהפך דרמטי, שכן בסיבוב הראשון פיגר לולה ביותר מ-2.2 מיליון קולות אחר בולסונארו הבן.

בולסונארו הבן סירב להכיר בתוצאות הבחירות וטען כי החלטת בית המשפט העליון להאריך את שעות ההצבעה שינתה את כללי המשחק. הוא מתכוון לערער על תקינות ההליך ולדרוש את ביטול הבחירות. ההחלטה להאריך את ההצבעה ניתנה על ידי השופט כריסטיאנו זנין, שהיה בעבר עורך דינו של לולה, בתגובה לבקשות משני המטות עקב עומסים ותנאי מזג אוויר. נשיא בית הדין העליון לענייני בחירות, קסיו נונס מרקש, הבהיר כי ההארכה ניתנה לשני הצדדים ולא השפיעה על התוצאה הסופית, ומומחים מעריכים כי סיכויי פסילת התוצאות קלושים.

לולה, בן ה-80, הוביל במהלך שלושת השבועות שבין הסיבובים בליץ פוליטי שכלל קמפיין אינטנסיבי, פנייה לצעירים ולמצביעים מתלבטים, והדגשת הישגיו החברתיים והכלכליים. הוא מסגר את הבחירות כקרב על הדמוקרטיה, והפך למועמד הראשון מאז חזרת הדמוקרטיה ב-1985 שמצליח לסגור פיגור מהסיבוב הראשון ולנצח בסיבוב השני. הוא נאם בפני תומכיו בערים מרכזיות ותקף את יריבו, תוך שהוא מציג את בחירתו מחדש כניצחון על דיסאינפורמציה.

למרות ניצחונו, לולה צפוי להתמודד עם אתגרים פוליטיים משמעותיים. גוש מפלגות הימין, כולל מפלגתו של בולסונארו, חיזק את מעמדו בקונגרס הלאומי, מה שיחייב את לולה לנהל משא ומתן מורכב להעברת חוקים ואישור תקציב המדינה. בין המשימות הדחופות: טיפול ביוקר המחיה, צמצום החוב הציבורי, חיזוק הביטחון האישי וניהול יחסים דיפלומטיים עם ארה"ב. לולה הבטיח צעדים חברתיים נרחבים, אך יישומם תלוי באישור הקונגרס.

הבחירות התקיימו על רקע הרשעתו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, שנידון ל-27 שנות מאסר בגין ניסיון הפיכה. בנו, פלאביו, התמודד כיורשו האידאולוגי והבטיח לפעול לשחרור אביו. לולה, לעומתו, התבסס על אזהרה מפני השבת שושלת בולסונארו והדגיש את חשיבות שלטון החוק ותוכניות הסעד. ניצחונו של לולה עשוי להשפיע על היחסים עם ישראל, שכן בתקופת כהונתו הקודמת נרשמה הידרדרות בקשרים על רקע ביקורתו החריפה כלפי ישראל והאשמותיו נגדה, בניגוד לקודמו, ז'איר בולסונארו, שהיה בעל ברית קרוב של ישראל.