הדתיים משנים הצבעה אבל בתוך הגוש

ניתוח עדכני של סקרים מצביע על שינויים בהצבעת הציבור הדתי לאומי, כאשר חלק מהמצביעים נוטשים את הליכוד ועוברים למפלגות כמו זו של סמוטריץ' ובן גביר. לדברי הסוקר מנחם לזר, אם לפני חודש העריך כי שליש מהדתיים לאומיים יצביעו לליכוד, כעת ההערכה היא ששיעור זה ירד ל-20% ואף פחות, בעקבות הוצאת הדתיים מהרשימה. המעבר הוא בעיקר למפלגות ימין ציוניות דתיות.

ניתוח של ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי בבחירות 2022, 80.5% מהדתיים לאומיים הצביעו למפלגות גוש נתניהו, בעוד רק 10.5% הצביעו מחוץ לגוש. בסקר עדכני יותר, 74% הצביעו לגוש נתניהו, ו-13.7% מחוץ לגוש. פינקלשטיין מעריך כי שיעור הדתיים שלא יצביעו למפלגות הקואליציה לא יעבור את ה-30%, למרות כעס על אי-שוויון בנטל.

הציבור הדתי לאומי מונה כ-620 אלף מצביעים, כ-8.5% מבעלי זכות הבחירה, אך לזר מעריך את כוחם הפוליטי בכ-12 עד 14 מנדטים, הודות לשיעור הצבעה גבוה. בנוסף, ישנה פריפריה של 4%-5% הרואים עצמם חלק מהציבור הזה סוציולוגית. על פי הערכות, חלוקת המנדטים הצפויה בקרב ציבור זה היא: סמוטריץ' 4, בן גביר 2, הליכוד 2, וינטר 1, איזנקוט 1, ועוד שני מנדטים שיתפצלו. שני מנדטים נוספים נחשבים מתלבטים, רובם בגוש הימין.

הכעס על אי-שוויון בנטל, שהציבור הדתי לאומי הוא הנפגע העיקרי ממנו, מתמתן בשל תחושת הישגים בהתיישבות והרצון להכרעה במלחמה. כמו כן, תפיסת המעבר בין גושים כעריקה או כהליכה עם "הערבים" מקשה על שינוי הצבעה, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. שיקולים כמו הרצון להכרעה במלחמה והתמיכה בהפיכה המשטרית גוברים על הכעס בנוגע לגיוס החרדים. למרות שמפלגת "עמך ישראל" של וינטר עשויה להוות פתרון למצביעים דתיים המחפשים שינוי, היא אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים האחרונים.

למרות ששיעורם באוכלוסייה נמוך, לציבור הדתי לאומי יש ייצוג משמעותי בכנסת. בכנסת היוצאת היו 23 חברי כנסת דתיים לאומיים, וצפויים 25 בכנסת הבאה. המפלגה "ישר!" צפויה לקבל מנדט אחד בלבד מקולות הציבור הדתי לאומי.