ברנע: כך הגנו על סוכני המוסד באיראן וכיצד נמנעה טעות במבצע נגד חיזבאללה

ראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, חשף פרטים חדשים על פעולות חשאיות של ישראל באיראן ועל מבצעי המוסד. בנאום שנשא בוועידת Priority Summit, הסביר ברנע את ההחלטה לפרסם בתחילת מבצע "אריה נער" סרטונים של סוכני המוסד פועלים באיראן. לדבריו, המטרה הייתה להגן על הסוכנים שנותרו במדינה על ידי יצירת בלבול בקרב שירותי הביטחון האיראניים. "רצינו שיעצרו כל כך הרבה אנשים, שלא יוכלו להבחין בין אמת לשקר", אמר ברנע. הוא טען שהאסטרטגיה הצליחה, וביום השני ללחימה נעצרו כ-21,000 בני אדם באיראן, מה שהקשה על זיהוי סוכנים אמיתיים.

ברנע הוסיף כי חלק מהאנשים שהואשמו בריגול למען ישראל והוצאו להורג באיראן, לא היו קשורים כלל למוסד. "חלקם, אני בעצמי צריך לשאול מי הם", אמר, וציין כי 99.9% מסוכני המוסד מעולם לא התגלו. סוכנים שפעלו באיראן, כולל בטהרן, ממשיכים לחיות שם, לדבריו. הוא הדגיש את חשאיות ההכנות למבצע, כאשר חלק מהטייסים לא ידעו על משימתם מראש, בעוד עשרות סוכנים נשלחו שבועות לפני כן, לאחר שכל אחד מהם אומת אישית על ידי ראש המוסד.

ברנע שחזר גם את הדקות שלפני הפעלת מתקן האזעקות נגד פעילי חיזבאללה. הוא סיפר כי ביום המבצע, בזמן ששהה במרכז הפיקוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון והרמטכ"ל, נתניהו שאל אותו "מה אם זה לא יעבוד?". שאלה זו גרמה לברנע לשקול לראשונה את האפשרות לכישלון. ברנע טען שהשיב לנתניהו שאין "שום סיכוי" שהמבצע ייכשל, אך בילה את עשר הדקות הבאות בחשש שדיבר מהר מדי. הצלחת המבצע התבררה בהדרגה דרך רשתות המוסד והתקשורת.

עוד חשף ברנע כי מאות ניסויים נערכו כדי לקבוע את כמות חומר הנפץ במכשירים, וכי ביקש להפחיתה כדי למנוע פגיעה בבני משפחותיהם של פעילי חיזבאללה. "יש לנו קווים אדומים", אמר. הוא הדגיש כי למבצע היו שלושה השפעות: פגיעה פיזית, פגיעה במורל ופחד הנובע מחוסר ודאות, שהועצם על ידי הפעלת מכשירי תקשורת נוספים למחרת. ברנע סירב להתייחס לשאלה על מבצע סודי נוסף נגד חיזבאללה, אך רמז שהספק עצמו מהווה גורם הרתעה.

לבסוף, ברנע הודה כי לפני המתקפות האיראניות באפריל ואוקטובר 2024, ישראל חששה מתגובת איראן בשל אי-ידיעה על יעילות הטילים ארוכי הטווח שלה ויכולת מערכות ההגנה. הוא הגדיר את שתי המתקפות האיראניות כ"טעויות אסטרטגיות היסטוריות" שהסירו חלק מהספקות הללו.