מוסד: מבצע "אריה מתעורר" גרם לאיראן למעצרים המוניים כדי להגן על סוכנים

במהלך מבצע "אריה מתעורר" ביוני 2025, המוסד נקט בטקטיקה ייחודית שנועדה להגן על סוכניו באיראן, כך לדברי ראש המוסד לשעבר דוד ברנע. המוסד פרסם בכוונה סרטון של פעילות סוכניו בשטח איראן, מה שגרם לרשויות המקומיות לפתוח במצוד נרחב אחר חשודים. כתוצאה מכך, כבר ביום השני למבצע, נעצרו כ-21,000 איראנים, מה שאפשר לסוכנים האמיתיים להיטמע בקהל העצורים ולהימנע מחשיפה. המעצרים ההמוניים גרמו לעומס על שירותי הביטחון האיראניים, שמנע מהם לזהות את המודיעים הישראלים. חלק מהאנשים שהוצאו להורג באשמת שיתוף פעולה עם המוסד, כלל לא היו קשורים לארגון. למרות זאת, 99.9% מהסוכנים נותרו לא מאותרים, וחלקם אף ממשיכים להתגורר בטהרן.

ההכנות למבצע החלו שבועות לפני הפעולה, כאשר עשרות סוכנים חצו את הגבול מראש, אף על פי שפרטי המשימה לא נחשפו תחילה אפילו לטייסים הישראלים. כל משתתף עבר אישור אישי של הנהגת המוסד.

בספטמבר 2024, במסגרת מבצע נגד חיזבאללה, אלפי משגרי פייג'רים של פעילי הארגון התפוצצו בלבנון. עשר דקות לפני הפעולה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שאל את ראש המוסד מה יקרה אם המכשירים לא יפעלו, ונענה כי כישלון אינו אפשרי. המוסד ערך מאות ניסויים על בובות כדי לדמות גוף אנושי, והפחית את כמות חומר הנפץ כדי למזער פגיעה באזרחים סמוכים, למרות התנגדות מומחים. הפיצוצים גרמו לפגיעה קשה בחיזבאללה, שיבשו את מערך התקשורת שלהם ופגעו במורל. באזור דאחייה שבדרום ביירות, כ-4,500 אנשים איבדו גפיים כתוצאה מהפיצוצים. הפיצוצים המדורגים גרמו לחוסר אמון בקרב פעילי הארגון בציוד שלהם.

ראש המוסד לשעבר סירב להתייחס לקיומו של מבצע שלישי דומה, והדגיש את חשיבות אי-הוודאות להשפעה פסיכולוגית על האויב. בנוסף, הוא ציין כי המתקפות האיראניות באפריל ואוקטובר 2024 סיפקו לישראל הערכה ראשונית של יכולות הטילים האיראניים והגנת האוויר, ושימשו כבסיס להערכות אסטרטגיות לקראת מבצעים עתידיים.