התביעה במשפט מחבלי נוח'בה: עונש מוות אפשרי

עו"ד ז'אנה מודזגвришвили, שכיהנה בעבר כפרקליטה הצבאית הראשית, תעמוד בראש התביעה במשפטים נגד מחבלי "נוח'בה" (כוח העילית של חמאס) שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר. כך נודע ביום ראשון, 25 באוקטובר. מודזגвришвили תנהל את התביעה באחד המשפטים המורכבים והרגישים בתולדות ישראל, הכוללים מאות נאשמים וכמות חסרת תקדים של ראיות, עדויות וחומרי חקירה. התוכנית היא להגיש כתבי אישום נגד יותר מ-400 מחבלים, כאשר המספר הסופי ייקבע בהתאם לפעילות השב"כ וצה"ל ברצועת עזה. היא תעמוד בראש התביעה מטעם צה"ל, אך בסטטוס של עובדת אזרחית. לצורך המשפטים, תוקם בירושלים מערכת בתי משפט צבאיים מיוחדת. הדיונים יחולקו לפי אזורי הפגיעה, כך שיתקיימו דיונים נפרדים על אירועים בבארי, ניר עוז, פסטיבל נובה ומקומות נוספים. מועד תחילת המשפטים טרם נקבע. בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב-7 באוקטובר 2026, ביום השנה השלישי לטבח, נדונה האפשרות להגיש את כתב האישום הראשון במחצית הראשונה של 2027. בסיס חוקי למשפטים אושר סופית במאי 2026, ברוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים. החוק, שיזמו יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), וח"כ יוליה מלינובסקיה (ישראל ביתנו), נרקם בשיתוף פעולה נדיר בין שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. החוק מגדיר את פעולות המחבלים בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים נגד העם היהודי, הכוללים רצח, אונס, חטיפה וביזה. הוא חל גם על פשעים שבוצעו נגד בני ערובה בעזה לאחר מכן, כולל כאלה שנהרגו בשבי. סעיף מרכזי בחוק מאפשר הטלת עונש מוות לא רק על רוצחי 1,164 האזרחים וחיילי צה"ל ב-7 באוקטובר, אלא גם על פשעים חמורים אחרים, לרבות אונס. אפשרות זו מתבססת על חוקים קיימים, כולל חוק למניעת רצח עם וחוק המאבק בטרור. מחבלים שיוענשו בעונש מוות, או שיוגש נגדם כתב אישום בעבירה שהעונש עליה הוא מוות, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים. כל תיק יידון על ידי הרכב של שלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם יהיה שופט צבאי בכיר או שופט של בית משפט מחוזי, שיוזמן לשירות מילואים. ניתנת אפשרות לערעור אוטומטי על הרשעות, כאשר הרכב הערעור יכלול שופט עליון בדימוס. הכנת כתבי האישום תתבצע על ידי הפרקליטות, בפיקוח פרקליטות מחוז דרום, ותכלול חומרים פליליים מזירות הטבח, תמלילי חקירות של מחבלים שנתפסו וסרטוני וידאו רבים של הפשעים. חלק ניכר מהראיות נאסף על ידי חיילי צה"ל ושב"כ במהלך הלחימה ברצועת עזה. ברוב הדיונים, הנאשמים לא יהיו נוכחים פיזית באולם, אלא יוכלו לעקוב אחר ההליך באמצעים טכנולוגיים ממקום כליאתם. משפחות הנרצחים והנפגעים יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי. מודזגвришвили שירתה 22 שנה בצה"ל, מילאה תפקידים שונים בפרקליטות הצבאית וכיהנה כפרקליטה הצבאית הראשית במשך ארבע שנים. לאחר שחרורה ב-2013, עמדה בראש יחידה במשרד המשפטים לבחינת תלונות נגד חוקרי שב"כ. לאחרונה שבה לשירות מילואים ושימשה כתובעת במשפטו של אביעד פריג'י, שהואשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן, שנורה לאחר שסייע לעצור פיגוע ירי בצומת גבעת שאול בירושלים בנובמבר 2023. תפקידה החדש של מודזגвришвили יחייב התחשבות ביחסים עם משפחות הנרצחים והחברה הישראלית המתמודדת עם השלכות הטבח, וכן בתשומת הלב של גורמי משפט בינלאומיים שיעקבו אחר ההליכים.