גם עונש מוות על השולחן: זו התובעת שתוביל את משפטי הנוחבה

עו"ד זאנה מודזגברישוילי, התובעת הצבאית הראשית לשעבר, נבחרה לעמוד בראש המערך המשפטי שיוביל את העמדתם לדין של מחבלי הנוחבה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. מדובר במערך משפטי מורכב ורגיש, שיטפל במאות מחבלים שחדרו לעוטף עזה. המערכת תתמודד עם היקף חריג של ראיות, עדויות וחומרי חקירה.

מודזגברישוילי, ששירתה בצה"ל 22 שנים ושימשה כתובעת הצבאית הראשית במשך ארבע שנים, תועסק כאזרחית עובדת צה"ל. לאחר שחרורה מצה"ל ב-2013, היא שימשה כמבררת תלונות נחקרים בשב"כ במשרד המשפטים. לאחרונה שבה לשירות מילואים ושימשה כתובעת בתיק של אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן ז"ל.

החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה, שאושר במאי האחרון בכנסת ברוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים, מניח את התשתית המשפטית למשפטים חסרי תקדים, הגדולים והמשמעותיים ביותר מאז משפט אייכמן. יוזמי החוק הם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, והוא גובש בשיתוף פעולה בין שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

החוק מגדיר את מעשי המחבלים כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, הכוללים רצח, אונס, חטיפה וביזה. הוא יחול גם על עבירות שבוצעו נגד חטופים שהוחזקו בעזה, כולל כאלה שנרצחו בשבי. סעיף משמעותי בחוק מסמיך את בית המשפט להטיל עונש מוות לא רק על מעשי רצח, אלא גם על עבירות חמורות אחרות כמו אונס. מחבלים שיועמדו לדין על עבירות שהעונש עליהן הוא מוות, לא יוכלו להשתחרר בעסקאות עתידיות.

על פי החוק, יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים. כתבי אישום יוגשו נגד יותר מ-400 מחבלים, והמשפטים יחולקו לפי זירות גאוגרפיות, כגון זירת בארי או זירת ניר עוז. בכל הרכב שיפוטי יישבו שלושה שופטים, ולמורשעים יינתן מנגנון ערעור אוטומטי. התשתית הראייתית כוללת ממצאים פורנזיים, תמלילי חקירות ומאות סרטונים. ברוב הדיונים, הנאשמים לא יהיו נוכחים פיזית, אלא יצפו בהם באמצעים טכנולוגיים, בעוד למשפחות הנפגעים תינתן אפשרות לצפות בדיונים.

על פי הערכה שנשמעה בדיון בוועדת החוקה, אישום ראשון עשוי להיות מוגש במחצית הראשונה של 2027.