סוריה: מתחים בין ארה"ב לישראל סביב עתיד דרום סוריה

מחוז אל-סווידא בדרום סוריה הפך שוב למוקד של מתח אזורי, על רקע תנועות צבאיות ישראליות והדיווחים על פעילות של פלגי "המשמר הלאומי" בפרבריה המערביים, בחשד לתמיכה ישראלית. במקביל, הכחיש הממונה האמריקאי על סוריה ועיראק, תום ברק, קבלת סיוע אמריקאי מהמנהיג הרוחני הדרוזי הבכיר, שייח' חכמת אל-הג'רי. הכחשה זו מדגישה פער אפשרי בין וושינגטון לירושלים בנוגע לניהול הסוגיה הסורית והיקף התפקיד של קבוצות חמושות מקומיות בדרום סוריה.

ביום שבת נחסם כביש אל-סווידא-דמשק, לאחר שחיילי "המשמר הלאומי" סגרו מחסום ומונעו מעבר אזרחים, נוסעים וסטודנטים. זו אינה הפעם הראשונה שחסימות כאלה מתרחשות, והן פוגעות בתנועת הסטודנטים בין המחוזות. דיווחים על ניסיונות חדירה והתקפות של קבוצות "המשמר הלאומי" בפרברי אל-סווידא המערביים בימים האחרונים, ללא הצלחה משמעותית. ב-8 באוקטובר, כוחות אלו השתלטו על הכפר ווקם, אך נסוגו לאחר מספר שעות.

התפתחויות אלו מתרחשות במקביל לדיווחים על תגבור כוחות ממשלתיים סוריים סביב אל-סווידא, ועל מאמצים ישראליים לחזק קבוצות חמושות מקומיות. היקף התמיכה המדוברת והקשר שלה לתוכניות צבאיות עתידיות עדיין אינם ברורים.

ברק הדגיש כי אין תמיכה אמריקאית לאל-הג'רי, וכי קיים חשש מניצול של תפיסת תמיכה ישראלית אמריקאית כדי לפגוע בדרוזים אחרים. הוא הוסיף כי עדיין אפשרי להגיע להבנה בין סוריה לישראל. הצהרותיו חשובות בהקשר למאמצי ארה"ב לקדם הבנה ביטחונית בין דמשק לירושלים, בעוד ישראל ממשיכה בפעילותה הצבאית בדרום סוריה ודבקה בדרישותיה הביטחוניות בגבול רמת הגולן.

גורמים אמריקאיים רואים את המצב כהסתייגות מהפיכת הסוגיה הדרוזית לפתח לתמיכה בכוחות הפועלים מחוץ לשליטת הממשלה הסורית, ובפרט אם הדבר יפגע בסיכויים להסכם ביטחוני בין סוריה לישראל. לעומת זאת, הגישה הישראלית נתפסת כקשורה יותר לשאיפה לכפות עובדות בשטח, שיעניקו לישראל השפעה נוספת בדרום סוריה וישמרו על חופש הפעולה שלה.

ההתפתחויות באל-סווידא קשורות גם לשיקולים פוליטיים פנימיים בישראל לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. יש המעריכים כי נתניהו משתמש בשיח של הגנה על הדרוזים בסוריה כדי לחזק את תדמיתו. עם זאת, הניתוח אינו מסתכם בשיקולים אלקטורליים בלבד, אלא גם בשמירה על סידורי הביטחון בגבול הצפוני ומניעת שינוי במאזן הכוחות האזורי. ישראל מעוניינת לשמר נקודות תצפית ומודיעין מוקדם ליד רמת הגולן, וחוששת מהתחזקות סוריה והשפעתה האזורית. חיזוק כוחות מקומיים עשוי לשמש כקלף מיקוח, אך לא בהכרח מחייב מחויבות ארוכת טווח.

מומחים סבורים כי "המשמר הלאומי" אינו יכול לחולל שינוי משמעותי בדרום סוריה לבדו, גם עם תמיכה ישראלית. הסיבה לכך היא המגוון הפנימי של הקבוצות והאינטרסים שלהן. כמו כן, קיימת השוואה ל"צבא דרום לבנון" (צד"ל), שקרס לאחר נסיגת ישראל מלבנון ב-2000, ומדגישה את הסיכונים הכרוכים בקשר של קבוצות מקומיות לגורם חיצוני. ייתכן שיש ערוצי תמיכה ותיאום בין ישראל לקבוצות באל-סווידא, אך לא ברור אם ישראל מוכנה להרחיב את תפקידה או להסתכן בעימות ישיר עם כוחות סוריים.

ברק קישר את האזור אל-סווידא-דרעא לסחר בקפטגון, אך לא אישר דיווחים על חימוש קבוצות דרוזיות על ידי ישראל. המצב מורכב ומשלב שיקולים ביטחוניים, אינטרסים מקומיים וחישובים אזוריים רחבים יותר, כולל עתיד ממשלת סוריה, עמדת ישראל ויציבותה, והמאמצים האמריקאיים למנוע כאוס ופעילות של ארגוני טרור. בעוד ארה"ב שואפת להבנה ביטחונית שתגביל הסלמה, ישראל שואפת לשמר את חופש הפעולה שלה. חוסר הוודאות לגבי התנועות הצבאיות והתמיכה הישראלית הנתבעת הופכים את אל-סווידא לזירת מבחן ליחסים בין וושינגטון לירושלים בסוריה.