שיא תלונות על תעמולה בבחירות בישראל: יותר מ-276 תלונות הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית

מספר התלונות על תעמולת בחירות בישראל הגיע לשיא היסטורי, עם למעלה מ-276 תלונות שהוגשו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, סגן יו"ר בית המשפט העליון נועם סולברג. נתון זה גבוה כמעט פי חמישה מהבחירות הקודמות, ומתקרב ל-288 התלונות שטיפלו בהן חמשת היו"רים הקודמים במצטבר. בנוסף, עשרות תלונות נוספות עוסקות בנושאים אחרים הקשורים לבחירות. בשבוע האחרון בלבד ניתנו החלטות ב-31 תלונות.

העומס על הוועדה גבוה מהרגיל, כאשר תלונה אחת עשויה לכלול מאות פרסומים. מהירות הפצת המידע, הקלות שבה ניתן לאתר הפרות והפשטות היחסית בהגשת תלונות תורמים לעלייה בכמות החומרים שיש לבחון. הוועדה נאלצת לקבוע סדרי עדיפויות, כאשר תלונות דחופות מקבלות קדימות.

חלק ניכר מהתלונות נוגע לשרים מכהנים, ומצריך קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, מה שעלול לעכב את הטיפול. למרות שהוועדה פועלת במהירות רבה יותר במהלך תקופת הבחירות, ובקצב גובר ככל שמתקרב יום הבחירות, החקיקה בנושא תעמולה מיושנת ואינה מתאימה לעידן הרשתות החברתיות. גם צווי הסרה אינם מבטיחים הפסקת הפצת התוכן, והסנקציות המוגבלות, כמו חיוב בהוצאות משפט, אינן מהוות תחליף למנגנון יעיל למאבק בהפרות דיגיטליות.

במהלך מערכת הבחירות הנוכחית, סולברג הרחיב את השימוש בצווי הסרה זמניים, המאפשרים תגובה מהירה אך לעיתים מביאים לתוצאה הפוכה, כשההחלטה עצמה מושכת תשומת לב נוספת לחומר השנוי במחלוקת. בין המחלוקות האחרונות נמנית קמפיין של הליכוד שכלל פרסום חוצות בערבית עם תמונות של גדי איזנקוט, יאיר גולן ונפתלי בנט לצד מנסור עבאס ואחמד טיבי, תוך שימוש בצבעים המזוהים עם מפלגת "יש עתיד" (הכוונה כנראה למפלגת "יש" של איזנקוט) בניסיון להטעות את הציבור. סולברג הורה לליכוד לפרסם הבהרה בעברית כי הקמפיין שייך למפלגה, ודרש להסיר את הכרזות "בהקדם האפשרי". מנגד, הליכוד עצמו הגיש תלונה נגד מפלגת "יש" בטענה שהפיצה מאות אלפי מכתבים לבוחרים חדשים, המתחזים לצווי גיוס לצה"ל וקוראים להם "להתייצב לשירות חובה למשך ארבע שנים", דבר המהווה לטענתם הפרה של החוק האוסר שימוש בצה"ל בתעמולת בחירות.